ברכת המים· רבי יחיאל מיכל טימר
נוסח הגט ונקודתו. · קע
אח"כ יקח הסופר בידו הגט שכתב ממנו הגט הזה ויקרא הרב לבדו כל אות ואות שבגט וישמע הסופר אם לא השמיט איזה אות וגם יקרא הרב בפי' השינויים שכותבין דהיינו הווין הארוכים וה"א גדולה דלמהך.
אח"כ יקח הסופר וכו' כתבתי כן ע"פ מ"ש הד"מ בס"ג בשם מהרי"ו ובהגהות ש"ע סס"ו שטוב לקרותו נגד גט אחר שאז אם יש בו טעות ירגיש בו מיד ומאחר שכתבתי כבר בסי' ע"ח שיכתוב הסופר מתוך גט ישן אחר ויגיה וכו' ע"כ וראוי טוב יותר לקרותו נגד אותו הגט ומ"ש ויקרא הרב לבדו וכו' אע"ג דמשמע מדברי רמ"א סס"ו דהרב יש לו לקרותו עם העדים מיד אחר שנתייבשו החתימות ושוב א"צ לקרותו כלל קודם הנתינה ומדברי רמ"א סע"ד משמע שנוהגין במדינות אלו שאין קורא אותו אפי' הרב לבדו מיד אחר שנתייבשו החתימות אלא דאז שואל הרב תחלה לסופר השאלות וגם לעדים ואח"כ קורא אותו עם העדים וכן משמע בס"ג מהר"י מרגליות ומהרב משה יפה ורמ"י ומ"ו מהררל"ס כתב דמיד כשנתייבשו החתימת קורא אותו הרב עם העדים וחוזר וקורא אותו עמהם אחר השאלות לסופר ולעדים מ"ו בד"מ משמע כמו שכתבתי, וכן נראה דודאי לא סגי בקריאת הרב עם העדים מתחלה שהרי צריכים לקרותו סמוך לנתינה כדי לידע בבירור שלא נחלף הגט בשטר אחר בשעת הנתינה כדקי"ל ריש סימן קל"ה וגם לא סגי בקריאת הרב עם העדים סמוך לנתינה כי אותה הקריאה ראוי להיות כל תיבה בפני עצמו כדי להשמיע לכל דרך אגב הענין מה שנכתב בגט ואם היו קוראין כל אות בפני עצמו לא היו מבינים הענין וכבר נתבאר שטוב לקרותו נגד גט אחר משום דשמא יש בו טעות ומה"ט צריך לקרות כל אות בפני עצמו דשמא שכח איזה אות וגם מה"ט צריך לקרות הרב לבדו כי כשלשה קוראים יחד אחד מבלבל את חבירו ואין יכולין לדקדק כ"כ ע"כ נראה דמתחלה אחר שנתייבשו החתימות יקרא הרב כל אות בפני עצמו ויקרא הוא לבדו מטעמי' הנזכר ואח"כ אחר קצת השאלות לעדים יקראו הרב עם העדים כל תיבה בפני עצמו מטעם הנזכר ומ"ש ויקרא הרב וכו' כן ראיתי נוהגין והוא מנהג נכון כדי שאם לא יזכיר במקום אחד איזה מן השינויים ישים אל לבו לדקדק בדבר אם יש לתקנו עדין או אם לא צריך תיקון או אם לא מהני תיקון כי יש בזה קצת חילוקים ונתבאר לעיל בדברינו בנוסח הגט.