ברכת המים· רבי יחיאל מיכל טימר
נוסח הגט ונקודתו. · קמד
לא ימחא
לא ימחא מ"ש באלף כ"כ הש"ע סי"ז ורמ"י סכ"ה ומסקי רמ"א ורמ"י ואם כתב בה"א וכבר ניתן הגט כשר וסיים רמ"י אבל כל זמן שלא הגיע עדיין לידה אפי' נכתב ונחתם אם אפשר להכתוב אחר ואין כאן חשש עיגין יש לכתוב אחר להוציאה מן הלעז ורמ"א סיים עוד ואם נכתב ימחי ביו"ד פסול אם לא בשעת הדחק ובמקום עיגין ומשמע דר"ל דאם אינו שעת הדחק ומקום עיגין אפי' אם כבר ניתן פסול וכ"כ בז"מ בשם תיקון ישן דבזה אין לפוסלו בדיעבד בשעת הדחק וסיים שם וצ"ע דהא לא נמצא כך עכ"ל משמע שתמה רמ"א אפי' בדיעבד שכבר ניתן ובשעת הדחק ה"ל לפסול מאחר שלא נמצא לשון מחאה ביוד בשום פסוק והרז"ך בתשו' בית ד' כתב שמצא בהגה אחת במרדכי שלו שהורה רבינו אלי' דאם כתב ימחי ביוד מגרשין בו לכתחלה היכא שהובא הגט ממקום אחר ואפי' היכא דאפשר להביא גט אחר ונראה שהדין עמו דזה עדיף מאלו כתב בה"א שהרי כתבתי גבי צביתי דרצה בלשון ארמי לפעמים כתב צבא באלף ולפעמים כתוב צבי ביוד ושניהם בצירו וכן מכה בלשון ארמי כתוב בדניאל ה' י"ט מחא באלף ומכה איש עברי תרגומו אחי ביוד וגם זה שניהם בציר א"כ נראה דגם כשהוא לשון מחאה צודק לכתוב בו ימחא באלף או ימחי ביוד ושניהם בצירי שהרי בדניאל ד' ז' כתוב ימחא בצירי וכ"כ מ"ו מהררל"ס שיש לקרות ימחא כמו שנקוד בדניאל ד' ומ"ש לא ימחא בחד שורה כבר נתבאר גבי בדלא אניסנא.