ברכת המים· רבי יחיאל מיכל טימר
נוסח הגט ונקודתו. · קיח
בסי' זה אכתוב האיך יש לכתוב כמה שמות או כינויי איש ואישה לפי סדר האל"ף בי"ת.
אבא יש לכתוב באל"ף בסוף:
אביגדור יש לכתוב מן הסתם מלא וי"ו, ואם אמר שיש לו קבלה מאבותיו שבני משפחתו חותמים אביגדר חסר או שאומר שהוא רגיל לחתום כן בכתבים ובשטרות יש לכתוב כן:
וכשכותבין אביגדור או אביגדר יש לכתוב חד תיבה:
אבי העזרי יש לכתוב ב' תיבות ומ"מ יש לכתוב אותם בשיטה אחת:
אביעזר יש לכתוב חד תיבה:
אבירלימא הוא כינוי לאברהם ויש לכתוב גם הכינוי:
אבישי יש לכתוב ב"ב יודי"ן מן הסתם, אבי שלום אם קורין כן הבי"ת בחיריק יש לכתוב כן ואם אומר שיש לו קבלה מאביו שקרא אותו בשעת המילה אבשלום ושגם יש אנשים מבני משפחתו שנקראו כן או שאומר שהוא רגיל לחתום כן או לצוות לשון לקרוא אותו כן לס"ת יש לכתוב אבשלום דמתקרי אבי שלום אבל אם אינו אומר שיש מבני משפחתו שנקראו אבשלום וגם אינו רגיל לחתום או לצוות לש"ץ לקרוא אותו כן לס"ת אפי' אם ידוע שאביו קרא אותו כן בשעת המילה יש לכתוב אבישלום לבד, ואם קצת קורין אותו אבישלום וקצת קורין אותו אבשלום וגם אינו אומר שיש לו קבלה בזה מאביו וגם אינו מדקדק בחתימתו ובציוויו לש"ץ היאך לקרותו רק לפעמים חותם ומצוה לש"ץ לקרותו אבי שלום ולפעמים אבשלום או אם יש למגרש או למגורשת ספק בשם אביו או בשם אביה אם שמו אבישלום או אבשלום מפני שכבר מתו או שאינם במקום הכתיבה וקשה לבכר אז יש לכתוב ב' גיטין ויתן תחלה הגט שכתב בו אבשלום:
אבישיר אברוש הוא כינוי לאברהם ואין לכתוב הכינוי אפי' כשיש שני יוסף בן שמעון וה"ה בכל מקום שאין לכתוב הכינוי, והא דאין לכתוב הכינוי היינו דווקא אם קורין האלף בפתח אבל אם קורין אותה בא' משאר נקודות יש לכתוב גם הכינוי:
אבריל הוא ג"כ כינוי לאברהם ודינו כנ"ל וכשכותבין הכינוי יש לכתוב אבריל ביוד אם לא כשאומר שהוא רגיל לחתום בלא יו"ד, אברלן הוא ג"כ כינוי לאברהם ודינו כנ"ל:
אברם הוא ג"כ כינוי לאברהם ודינו כנ"ל ואם אומר ע"פ עד או אשה או קרוב שאביו קרא אותו בשעת המילה אברם ושגם יש מבני משפחתו שחותמים ועולים לס"ת אברם או שהוא רגיל לחתום כן או לצוות לש"ץ לקרוא אותו כן לס"ת יש לכתוב כן:
אברמקא הוא ג"כ כינוי לאברהם או לאברם, ואין לכתוב הכינוי כנ"ל:
אברשקא הוא ג"כ כינוי' לאברהם ויש לכתוב גם הכינוי:
אבשלום אם קורין אותו כן הבי"ת בשב"א יש לכתוב כן ואם אומר שיש לו קבלה מאביו שקרא אותו בשעת המילה אבישלום ושגם יש מבני משפחתו שנקראו כן או שאומר שהוא רגיל לחתום כן או לצוות לש"ץ לקרוא אותו כך לס"ת יש לכתוב אבישלום דמתקרי אבשלום:
אדא יש לכתוב אל"ף בסוף:
אדל יש לכתוב מך הסתם בלא יו"ד אחר הדלי"ת אם לא כשאומר שרגיל לחתום ביו"ד:
אהבה יש לכתוב ה"א בסוף:
אהוביה הוא כינוי לאורי' ויש לכתוב אורי דמתקרי אהוביה:
אוביא:
אורא:
אורשרגא יש לכתוב חד תיבה:
אושעיה יש לכתוב ה"א בסוף איגילא:
אודל יש לכתוב מן הסתם בלא יו"ד אחר הדלי"ת אם לא כשאומרת שרגילה לחתום ביו"ד:
איזא הוא כינוי ליצחק ויש לכתוב גם הכינוי:
איזלן אוא ג"כ כינוי ליצחק ויש לכתוב גם הכינוי:
איזק הוא כינוי' ליצחק ויש לכתוב גם הכינוי:
אייזק יש שהוא כינוי ליצחק ויש לכתוב גם הכינוי וכ"ש כשהוא כינוי לשאלתיאל או לאהרן:
איכל הוא כינוי ליחיאל ויש לכתוב המכונה איכל:
איליש הוא כינוי לאליה ואם קורין האלף בחירק יש לכתוב גם הכינוי, ואם קורין בצירי אין לכתוב הכינוי:
וכשכותבין הכינוי יש לכתוב איליש ב"ב יוד"ן איסק הוא כינוי ליצחק ויש לכתוב גם הכינוי:
איצחק הוא כינוי ליצחק ואין לכתוב הכינוי:
אישל יש שהוא כינוי לאכסיל ראד ויש לכתוב גם הכינוי:
ויש שהוא כינוי לאצל ויש לכתוב אז ואין לכתוב גם הכינוי ויש שהוא כינוי ליצחק ויש לכתוב אז גם הכינוי:
ויש לכתוב עיקר השם על פיו אם אומר שיש לו קבלה מאבותיו שבני משפחתו הנקראים איצל עיקר שמם כא' מן השמות הנזכרים או שאומר שיש לו קבלה מאביו שקרא עיקר שמו בשעת המילה כא' מן השמות הנזכרי' או שאומר שרגיל לחתום או לעלות לס"ת כא' מן השמות הנז' והוא הדין בכל הכינויים אם נודע שיש לו איזה כינוי והוא אומר שעיקר שמו כך וכך ע"פ אחד מן הדרכים הנזכרים אם רגילות להיות כינוי ההוא לעיקר השם ההוא או שהכינוי ההוא קרוב במבטא לעיקר שם ההוא נאמן ויש לכתוב כן:
אכסיל ראד כן יש לכתוב מן הסתם במדינות אלו ראד באלף בין רי"ש לדלית ויש לכתוב אותם בתיבה אחת:
אכסיל רד אם אומר שרגיל לחתום כן יש לכתוב כן:
אכסיל ראד אם אומר וכו':
אכסיל רדא אם אמור וכו':
אלזגוטא הוא כינוי לגוטלין ויש לכתוב גם הכינוי:
ודווקא כשקצת קורין אותה גוטלין וקצת קורין אותו אלזגוטא ואין ידוע האיך היה שמה בעריסה וגם אין ידוע האיך קורין אותה רובא דעלמא אבל אם ידוע ששמה היה בעריסה גוטלין לבד או אלזגוטא לבד יש לכתוב אותו שם לבד אפי' אם כל העולם קורין אותה בשם האחר. ודווקא בשמות אלו וכיוצא בהם שהכינוי הוא דומה קצת לעיקר השם אבל אם השם כינוי אינו דומה כלל לעיקר השם אפי' אם ידוע ששם העריסה היה בעיקר השם לבד מ"מ אם אח"כ קורין אותה קצת בעיקר השם וקצת בשם אחר יש לכתוב שניהם וכותבין אז תחלה עיקר השם ואח"כ שם הכינוי ואם הרוב קורין אותה בשם זה והמיעוט בשם אחר יש לחלק ג"כ דאם ב' השמות אינם דומים זה לזה כלל יש לכתוב שניהם וכותבין תחלה אותו השם שקורין הרוב אפי' אם השם שקורין המועט הוא דרך להיות עיקר השם וגם ידוע שהוא שם העריסה אבל אם השם שקורין הרוב הוא דומה קצת לעיקר השם ואין ידוע היאך היה שם העריסה יש לכתוב אותו שם לבד שקורין הרוב:
וכל זה כשלא נשתנה שמה מחמת חולי אבל אם נשתנה מחמת החולי נתבאר לעיל סי' י"ט וגם כל זה כשאינו רגילה לחתום כלל, אבל אם רגילה לחתום שטרות ואיגרות בא' מן השמות, יש לכתוב אותו השם לבד אפי' אם ידוע ששם האחר הוא שם העריסה ושכל העולם קורין אותו כן והוא שם שדרך להיות יוצא מעיקר השם ואין השמות דומין זה לזה כלל, וכשכותבין אלזגוטא יש לכתוב תיבה אחת:
אליהו כן יש לכתוב מן הסתם אע"פ שהעולם קורין אותו אליה:
ואין לכתוב אליהו דמתקרי אליה, אבל אם אומר שיש לו קבלה מאביו שקרא אותו בשעת המילה או שבני משפחתו חותמים ועולים לס"ת אליה או שאומר שהוא רגיל לחתום או לצוות לש"ץ לקרוא אותו לס"ת אליה יש לכתוב כן ואין לסמוך על חתימתו אלא אם חותם עצמו בפי' אליה אבל אם חותם ביו"ד בסוף ורשימה עליה כזה אלי' יש לכתוב גם בכה"ג אליהו מן הסתם:
אליקום יש לכתוב ב"ב יודין:
אלישיב יש לכתוב ב"ב יודין:
אלכסנדר כן יש לכתוב במדינות אלו מן הסתם ואם אומר שיש לו קבלה מאביו שקרא אותו בשעת המילה אלכסנדרי או שבני משפחתו חותמים ועולים כן לס"ת או שאומר שהוא רגיל לחתום או לצוות לש"ץ לקרוא אותו כן לס"ת יש לכתוב כן:
אנשיל הוא כינוי לאשר ויש לכתוב מן הסתם אנשיל ביו"ד אם לא כשאומר שרגיל לחתום בלא יו"ד:
אפרשקא הוא כינוי לאפרים ויש לכתוב גם הכינוי:
ארון הוא כינוי לאהרן:
ואם קורין האלף בפתח אין לכתוב הכינוי אבל אם קורין בקמץ יש לכתוב גם הכינוי ארנון הוא ג"כ כינוי לאהרן ויש לכתוב גם הכינוי אפי' אם קורין האלף אשא באלגושא בודן הוא כינוי לדוד ויש לכתוב גם הל בונא באל"ף ולא בה"א:
בוניא בוניון בונילא אם הרוב קורין אותה כך אפילו בפניה ואינה מקפדת אע"פי שהמיעוט קורין אותה בוני או בונא יש לכתוב בונילא אבל אם הרוב קורין אותה בוני או בונא או אפי' אם הכל קורין אותה בונילא אלא שמקפדת אם קורין אותה כך בפנים וצריכי' לקרותה בפני' בוני או בונא יש לכתוב בוני או בונא:
ובמדינות אלו כשאין כותבין בונילא אין לכתוב בוני אלא בונא:
בונין הוא כינוי ליחיאל ויש לכתוב גם הכינוי:
בונכין דינו כמו שאמרתי גבי בונילא:
וה"ה בשאר שמות כיוצא באלו שהם כשם של ילדות:
בונם הוא כינוי לשמחה וגם לבנימין ויש לכתוב בכל אחד גם הכינוי בונמי הוא ג"כ כינוי לבנימן ויש לכתוב גם הכינוי:
ובמדינות אלו יש לכתוב בונמא:
בונעט בונפט ודווקא אם קורין בפ"א דגושא אבל אם קורין בפ"א כפה יש לכתוב בומנט במדינות אלו:
בוקיש הוא כינוי לאלעזר ויש לכתוב מן הסתם בוקיש ביו"ד אם לא כשאומר שרגיל לחתום בלא יו"ד:
בטשיל הוא כינוי לבת שבע:
ודינו כמ"ש גבי אלז גוטא:
ויש לכתוב מן הסתם בטשיל ביו"ד אם לא כשאומרת שרגילה לחתום בלא יו"ד:
בילא באלף:
בילטא היא כינוי לבילא ודינו כמש"כ גבי אלז גיטא:
ויש לכתוב בילטא בטי"ת ולא בתי"ו:
בימא הוא כינוי' לבנימן ויש לכתוב גם הכינוי:
אפי' אם קונין בימא הבי"ת בחיריק:
בימלא גם הוא כינוי לבנימן ויש לכתוב גם הכינוי כנ"ל:
בינא גם הוא כינוי לבנימן ואם קורין בינא הבית בחירק אין לכתוב הכינוי אבל אם קורין הבית בצירי יש לכתוב גם הכינוי:
בינדט הוא כינוי לאכסילרד ויש לכתוב גם הכינוי:
בינוש הוא כינוי לבנימן ואם קורין הבית בצירי כמו שאנו נוהגין יש לכתוב גם הכינוי אבל אם קורין הבית בחירק אין לכתוב הכינוי:
ביניאש גם הוא כינוי לבנימן ויש לכתוב גם הכינוי אפי' אם קורין הבית בחירק:
ובמדינות אלו כותבין בינש:
בינלין בחד יוד בסוף:
ואם יש מקומות שקורין הלמד כעין פתח יש לכתוב בשני יודין בסוף:
בינש כבר כתבתי גבי ביניאש:
בישוף הוא כינוי לשמואל ויש לכתוב גם הכינוי:
בלומא:
בלימכן:
בלימל בלימלא:
בנימן יש לכתוב חסר יו"ד בתרא ואם אומר שיש לו קבלה מאבותיו שבני משפחתו חותמין מלא או שהוא רגיל לחתום מלא יש לכתוב כן:
בנעט הוא כינוי ליום טוב:
ויש לכתוב גם הכינוי:
בעטשיל הוא כינוי לבת שבע ודינו כמ"שכ גבי בטשול:
בעלטא הוא כינוי לבילא:
ודינו כמ"שכ גבי אלז גוטא שענדיט יש שהוא כינוי לאכסיל ראד ויש שהוא כינוי לברוך ויש לכתוב גם הכינוי:
בער הוא כינוי לדוב או ליששכר ויש לכתוב גם הכינוי:
בערא בעריל ביוד מן הסתם אם לא כשאומר שהוא רגיל לחתום בלא יוד:
בערמאן ברוינא ברוינלין ברוך יש שהוא כינוי לברכיה ויש לכתוב ברכיה דמתקרי ברוך:
בריבא כן קורין בקצת ארצות ובפולין קונין פריווא ויש לכתוב בכל מקום כפי מה, שקורין:
ובריבא או פריווא הוא כינוי לצפורה ודינו נתבאר גבי אלז גוטא:
בריינדל ברך הבית והריש בצירי והוא כינוי לברכיה ויש לכתוב ברכיה דמתקרי ברך:
ברכה הוא כינוי לברוך או לברכיה ויש לכתוב ברוך דמתקרי ברכה או ברכיה דמתקרי ברכה:
ברכיה כן יש לכתוב מן הסתם ולא יברכיהו ולא ברכיהו:
בתשבע יש לכתוב תיבה אחת. גאדיל הגימל בקמץ הוא כינוי לגד ואין לכתוב הכינוי:
גאטליב יש לכתוב בפולין מפני שקורין שם הגימל בקמץ, ובסוף בבית דגושה, ואם יש מקום שקורין הגימל בחולם יש לכתוב בתחלה גוט בוי"ו, וכן אם קורין בסוף בפ"א רפה יש לכתוב בסוף ליף ואם קורין בסוף בפ"א דגושה יש לכתוב בסוף ליפא ויש לכתוב גאטליב או בשאר לשונות הנזכרים הכל תיבה אחת, ושם זה באיזה מלשונות הנז' הוא כינוי לידידיה או לאהוביה:
גאלא יש לכתוב כן אם קורין הגימל בקמץ:
גאלדא יש לכתוב בפולין מפני שקורין הגימ"ל בקמץ ובמקומות שקורין הגימ"ל בקולם יש לכתוב גולדא:
גדיל הגימ"ל בפתח הוא כינוי לגד או לגדליה ויש לכתוב גם הכינוי ויש לכתוב גדיל ביו"ד אם לא כשאומר שהוא רגיל לחתום בלא יו"ד:
גדליהו כן יש לכתוב מן הסתם וכו' כמש"כ גבי אליהו:
גוטכן הוא לפעמים שם האשה ויש לכתוב כן:
גוטא גוטיל ביו"ד מן הסתם אם לא כשאומרת שרגילה לחתום בלא יו"ד ואם יש לה עוד שם גיטלין דינו כמש"כ גבי אלז גוטא:
גוטליב נתבאר גבי גאטליב, גוטלין יש שנקראות כן ויש לכתוב כן, ואם יש לה עוד שם גוטל דינו כמש"כ גבי אלז גוטא גוטליף כבר נתבאר גבי גאטליב, גוטליפא נתבאר ג"כ גבי גאטליב גוטמן הוא כינוי לטוביה ויש לכתוב גוטמן תיבה אחת גוט קינד הוא כינוי ג"כ לטוביה ויש לכתוב גם גוטקינד בתיבה אחת:
גולדא כבר נתבאר גבי גאלדא:
גומא גומפליין הוא כינוי למרדכי ויש לכתוב גם הכינוי גומפריכט הוא כינוי לאפרים או ליעקב או למרדכי ויש לכתוב מן הסתם בפולין גומפריכט ואם אומר שהוא רגיל לחתום גומפרעכט יש לכתוב כן, גוצטליק הוא כינוי לאליקים ויש לכתוב כן מן הסתם ביו"ד אם לא כשאומר שהוא רגיל לחתום בלא יו"ד:
גוצל:
גוצלא:
מן הסתם באלף ולא ביוד ואם ידוע שדוחקין הלמ"ד לקרותה בחירק יש לכתוב גוצלי ביו"ד והוא ג"כ כינוי לאליקים:
ועיין מש"כ גבי ועלקיל טעבלא:
גוצלק מן הסתם בלא יו"ד אם לא כשאומר שהוא רגיל לחתום ביו"ד:
גיטל מן הסתם בלא יו"ד אחר הטי"ת אם לא כשאומרת שרגילה לחתום ביו"ד:
ואם יש לה עוד שם גימא דינו כמש"כ גבי אלז בוטא, גימא כבר כתבתי:
גימפל מן הסתם בלא יו"ד אם לא כשאומר שהוא רגיל לחתום ביו"ד אחר הפ"א והוא כינוי למרדכי:
גינענדל מן הסתם בלא יו"ד אחר הדלי"ת אם לא כשאומרת שרגילה לחתום ביו"ד: גיץ הוא כינוי לאליקים ויש לכתוב גם הכינוי, גירדנין:
גלא:
יש לכתוב כן אם קורין הגימל בפתח:
גליקל:
גננא:
געדיל:
יש לכתוב כן אם קורין הגימל בסגול:
והוא כינוי לגד או לגדליה, ויש לכתוב געדיל ביו"ד אם לא כשאומר שרגיל לחתום בלא יוד:
געטשליק מן הסתם ביו"ד אם לא כשאומר שרגיל לחתום בלא יו"ד והוא כינוי לאליקים:
בעיילא בעלא כן יש לכתוב אם קורי"ן הגימ"ל בסגול בע"ן הוא כינוי לאליקים ויש לכתוב גם הכינוי:
גרונא גרונם:
הוא כינוי לשמואל ויש לכתוב גם הכינוי:
גרוסמן הוא כינוי לגדליה ויש לכתוב כן במדינות אלו אבל במדינות שקורין שי"ן ימין במקום סמך יש לכתוב גרוש גרושמאן:
גריטשל גרשון יש לכתוב מלא וי"ו וגרשם יש לכתוב חסר וי"ו ודינם כמש"כ גבי אבישלום ואבשלום:
ובזה אם יש ספק ונותנין שני גיטין יש לכתוב בזמנינו בראשון גרשון לחוד ובשני גרשם דמתקרי גרשון. דאברוש:
דבורה כן יש לכתוב מן הסתם בוי"ו אם לא כשאומרת שרגילה לחתום בלא וי"ו:
דוב כבר כתבתי גבי בער:
דוד יש לכתוב חסר יו"ד:
דווטקי הוא כינוי לדוד ואין לכתוב הכינוי:
דונדא הוא ג"כ כינוי לדוד ויש לכתוב גם הכינוי:
דורנט הוא כינוי למשלם ויש לכתוב גם הכינוי:
דעניל מן הסתם ביוד אם לא כשרגיל לחתום בלא יו"ד והוא כינוי לדן:
דראזנא אם קורין הרי"ש בקמץ יש לכתוב כן:
דרזנא אם קורין הרי"ש בפתח יש לכתוב כן:
דרעזיל ביו"ד מן הסתם אם לא כשאומרת שרגילה לחתום בלא יו"ד. האדם בלא יו"ד אם לא כשאומרת שרגילה לחתום ביו"ד:
האדסה אף שקורין הה"א בקמץ מ"מ אין לכתוב אלא הדסה:
האנדל אם קורין הה"א בקמץ יש לכתוב כן, ואם קורין בפתח כותבין הנדל, ויש לכתוב בלא יו"ד אם לא כשאומר שרגיל לחתום ביו"ד, וא' מלשונות הללו הוא כינוי לשבתי הגרא אפי' אם אין קורין הה"א בקמץ אלא באחד משאר נקודות מ"מ אין לכתוב אלא הגל:
הגרכן אם קורין הה"א בקמץ יש לכתוב הגר אבל אם קורין הה"א באחד משאר נקודות יש לכתוב כמו שקורין אותה ויש לכתוב הגרכן בלא יו"ד אחר הרי"ש אם לא כשאומרת שרגילה לחתום היו"ד ולענין כ"ן בסוף דינו כמש"כ גבי בונילא, הגרל אם קורין הה"א בקמץ יש לכתוב הגר אבל אם קורין הה"א באחד משאר נקודות יש לכתוב כמו שקורין אותה, ויש לכתוב הגרל בלא יו"ד אחר הרי"ש אם לא כשאומרת שרגילה לחתום ביו"ד ולענין הלמ"ד בסוף דינו כמש"כ גבי בונילא:
הדסכן אם קורין הה"א בחטף פתח יש לכתוב הדסה אבל אם קורין הה"א באחד משאר נקודות יש לכתוב כמו שקורין אותה ויש לכתוב הדסכן בלא יו"ד אחר הכ"ף אם לא כשאומרת שרגילה לחתום ביו"ד ולענין כ"ן או כי"ן בסוף דינו כמש"כ גבי בונילא ובזה אם אין כותבין כ"ן או כי"ן בסוף יש לכתוב הדסה הדסל אם קורין הה"א בחטף פתח יש לכתוב הדסה אבל אם קורין הה"א באחד משאר נקודות יש לכתוב כמו שקורין אותה ויש לכתוב הדסל בלא יו"ד אם לא כשאומרת שרגילה לחתום ביו"ד ולענין הלמ"ד דינו כמש"כ גבי בונילא וגם בזה אם אין כותבין הלמ"ד בסוף יש לכתוב הדסה בה"א בסוף:
חובא הוא כינוי למשה ויש לכתוב גם הכינוי:
חובש הוא כינוי ליהואש ויש לכתוב גם הכינוי הוישל הוא כינוי ליהושע ויש לכתוב גם הכינוי:
הוצא או הונא באל"ף הונקא בלשון רוסיא הוא כינוי ליהודה ויש לכתוב גם הכינוי:
הושל הוא כינוי ליהושע ויש לכתוב גם הם הכינוי:
הושמן גם הוא כינוי ליהושע:
ויש לכתוב הושמן בוי"ו אפי' במדינות אלו שקורין הה"א בקמץ:
הושקא גם הוא כינוי ליהושע ויש לכתוב חושקא בוי"ו ואפי' וכו' כדלעיל הילטל בלא וי"ו אחר הטי"ת אם לא כשאומרת שרגילה לחתום בוי"ו:
והילטל או הילטול הוא כינוי להינדל ודינו כמש"כ גבי אלז גוטא:
חילל יש לכתוב מן הסתם מלא יוד אם לא כשאומר שרגיל לחתום בלא יו"ד או שיש קבלה מאבותיו לחתום חסר הילמן הוא כינוי לשמואל ויש לכתוב ביו"ד במקום שקורין הה"א בצירי אבל במקום שקורין הה"א בפתח יש לכתוב בלא יו"ד:
הילם הימלטרוט שם האשה הינדא:
הינדל:
הינדליינין:
ואם ידוע ששמה העריסה היה חנה ואח"כ קורין אותה הינדליינין עיין גבי אלז גוטא הינדלין היצלא עיין מש"כ גבי בונילא:
הירץ יש לכתוב מן הסתם אבל אם אומר שרגיל לחתום הערץ יש לכתוב כן:
והוא כינו. לנפתלי:
הירצא הירצקא יש לכתוב מן הסתם וכו' כדלעיל:
וגם הוא כינוי לנפתלי: