ברכת המים· רבי יחיאל מיכל טימר
נוסח הגט ונקודתו. · קיא
אם יש נחר סמוך לעיר חוץ לתחום אין לכתוב אותו כלל אפי' אם בני העיר מסתפקין ממנו ואפי' אם נראה עם העיר ואפי' אם אין שם נחר אחר תוך התחום ומ"מ כותבין שם גט ואם יש נהר תוך התחום חוץ לעיבור' של עיר אם בני העיר מסתפקין ממנו כל תשמישיהן כותבין אותו בגט ואם אין כל תשמיש העיר ממנו אין לכתוב אותו אפי' אם אין שם נהר אחר ומ"מ כותבין שם גט ותשמישי העיר היינו ששותין ממנו אדם ובחמות ומבשלין ממנו מאכלים ומשקי ורחיצה וכביסה ומשרה וטחינה ואם הוא תוך עיבורה של עיר כותבין אותו ואפי' אם אין מסתפקין ממנו וכשכותבין אותו כותבין והא של נחר פלוני ואם יש לנחר ב' שמות כותבים יהבא על נהר פלוני דמתקרי פלוני ואם יש ב' או ג' נהרות כותבים כולם דיתבא על נהר פלוני ועל נהר פלוני ועל נהר פלוני ודווקא אם כולם בתוך התחום העיר מיהו כותבין כולם אפי' אם רובא דרובא מסתפקין מנהר אחד ומיעוטא דמיעוטא מסתפקין מן הנהרות אחרים אם אין מסתפקין מן הנהרות אחרים כלל אין כותבין אותם, ואם מסופקים אם לכתוב בשם הנהר חי"ת או כ"ף וכן בשאר אותיות שכתבתי גבי שם העיר יש לכתוב כמו שכותבים בשמות האיש והאשה כשהם בלשון לעז ודווקא בשאין מנהג פשוט האיך כותבין שם הנהר אבל בשיש מנהג פשוט בזה אין לשנות מן המנהג ומי ששולח גט למקום אחר ויש לנהר ב שמות אחד במקום הכתיבה ואחד במקום הנתינה דינו לכתחלה כמו בשמות האיש והאשה כמו שיתבאר בסי'.
אם יש נהר סמוך לעיר חוץ לתחום וכו' כ"כ רמ"א ורמ"י סי' קכ"ח ס"ד וסיימו ואפי' בדיעבד אם כתבו יש פוסלין ונראה דאפי' אם ניתן הגט ויש חשש עיגון מ"מ יש פוסלין שהרי מקור הדברים מתשוב' הרשב"א שהביאו הב"י וד"מ ושם משמע דס"ל דהוי כשינה שם עירו ועירה ומש"כ ואפי' אם נראה עם העיר כתבתי לאפוקי ממה דמשמע מדברי תשוב' רשב"א דבכה"ג כותבין שם הנהר כי הב"י כתב על דבריו דליתא לדעת הרמב"ם והטור והר"ן שהם מפרשים גבי מגלה ובדוכתא אחריני דאינו נחשבת עם העיר ואע"פי שנראה עמם אא"כ הוא בתוך התחום דווקא וכן משמע מסתימת דברי רמ"א ורמ"י, ומש"כ אפי' אין שם נהר אחר תוך התחום כן משמע בפשיטות מדברי תשוב' הרשב"א, ומש"כ ומ"מ כותבין שם גט כ"כ לאפוקי ממה דמרגלא בפומי דאינשי דעיר שאין שם נהר אין כותבין שם גט כי מסתימת דברי הפוסקים משמע דליכא קפידא בזה וביותר משמע כן ממש"כ הגה"מ פ"ד בשם סמ"ק והביאם הב"י והד"מ וכ"כ הש"ע ורמ"י ס"ז דעיר שאין בה אלא בורות ואגמים לא יזכירם כלל וכו' משמע דמ"מ כותבין שם גט אעפ"י שאין כותבין בגט נהר או שום סימן אחר ומש"כ ואם יש נהר תוך התחום וכו' כ"כ הת"ה סי' רל"א ורמ"א ומש"כ אפי' אם אין שם נהר אחר כן נראה פשוט מסתימת דבריהם, ומש"כ ומ"מ כותבין שם גט כבר נתבאר, ומש"כ ותשמישי העיר היינו וכו' א"עג דבתשו' רשב"א שהביאו הב"י והד"מ לא נזכר אלא משרה וכביסה וטחינה ובדברי הכלבו שהביאו הב"י והד"מ לא נזכר אלא להוליך שם הסוסים נראה שלא הוצרכו להזכיר שתייית אדם ובישול מאכלים ומשקים ורחיצה משום דאלו פשיטא שהם עיקר תשמישים אלא הוצרכו להזכיר תשמישים שאינם עיקר כ"כ ומש"כ ואם הוא תוך עיבורה וכו' כן משמע מדברי ת"ה והב"י ורמ"א ודלא כרמ"י שלא חילק בזה, וכתבו רמ"א ורמ"י ואם לא כתב שם הנהר או ששינה בו כשר, ומש"כ דאם לא כתב שם הנהר כשר כ"כ ב"י בשם הרבה פוסקים מיהו משמע בד"מ סי' קכ"ח דאין להכשיר בזה אלא היכא דאיכא למיחש לעיגון או בדיעבד שכבר ניתן והדין עמו דאע"ג דמדינא א"צ להזכיר שם הנהר כמש"כ הב"י בשם הרבה פוסקים, מ"מ כיון שנוהגים לכותבו אין להכשיר בזה אלא בהני גווני, ומש"כ דאם שינה בו כשר כ"כ הב"י והד"מ בשם תשוב' מהרי"ל שכתב בשם רבינו שמחה בתשו' שבוויימון ולכאורה יש לתמוה על בע"א ורמ"י שהרי על מה שנוהגין לכתוב בגט שם מקום עמידת האיש והאשה כתבו רמ"א ורמ"י סי' קכ"ח ס"ב ואם שינה מקום העמידה יש מכשירין דכל דבר שא"צ לכתוב אף אם שינה בו כשר ויש פוסלין ובמקום הדחק יש להקל, וא"כ היה נראה דרבינו שמחה ס"ל כיש מכשירין הנז' אבל רמ"א ורמ"י דמסקי ויש פוסלין וכו' לא ה"ל לכתוב בסתם דאם שינה בשם הנהר כשר, מיהו נראה דלק"מ שהרי יש להקשות עוד דלא ה"ל להכשיר שהרי כבר כתבתי בשם רמ"א ורמ"י שכתבו דאם כתב שם הנהר שהוא חוץ לתחום יש פוסלין וכתבתי דהיינו אפי' אם כבר ניתן יש חשש עיגון וכבר כתב רמ"י דהתם גרע משינה שם הנהר שהרי כתב שהעיר יושבת עליה ואין זה אמת שהרי אין יושבת עליה והוי כאלו כתב עיר אחרת והוי שינה שם העיר משא"כ בשינוי שם הנהר שהוא בתוך התחום שהגט כשר כיון שאינו סימן כ"כ לעיר עכ"ל א"כ מה"ט לא דמי גם לשינה מקום העמידה מיהו נראה דגם בזה אין להכשיר אלא אם כבר ניתן ונראה דה"ה אם לא כתב שאר סימני העיר שאכתוב בסימני' הסמוכים דינא כמו בנהר אבל אם שינה בהם יש לפסול אפי' אם כבר ניתן ויש חשש עיגון כדמוכח ממה שיתבאר בסי' קמ"ג ומש"כ וכשכותבין אותו כותבין דיתבא וכו' כ"כ הב"י בשם התו' והרא"ש והל' גט דמרדכי והכל בו וכ"כ הש"ע ורמ"י שכותבין דיתבא בחד יו"ד וסיים הב"י ואם כתב אותו בשני יודין די יתבא נראה דכשר וכן פסק רמ"א סי' קכ"ו סכ"ח ורמ"י שם סי"ב וסי' קכ"ח ס"ג ומשמע דר"ל דכשר אפי' אם לא ניתן ואין חשש עיגון, ומש"כ ואם יש לנהר ב' שמות וכו' כתבתי ע"פ מה דמשמע מדברי הב"י שדינו כמו בשמות איש ואשה וכ"כ רמ"א ס"ג, ומש"כ דמתקרי פשוט הוא כי נהר לשון זכר ומה שנקדתי הרי"ש בציר"י היינו מפני שעל ההוא יקרא ארץ רפאים יש בת"א ובת"י יתקרי הרי"ש בציר"י וכן ונקרא שמו בישראל נקוד בת"א ויתקרי הרי"ש בצירי וכן ושמו מרדכי יש בתרגום אתקרי מרדכי ונקוד אתקרי הרי"ש בצירי, ומש"כ ואם יש ב' וכו' כ"כ הב"י בשם הכל בו והגה' מרדכי והגה' מיימוני והביאו בד"מ וכ"כ הש"ע אלא דבב"י בשם הכל בו ובש"ע מבואר דכותבין על הנהר פ' ו"פ ו"פ ואני כתבתי דכותבין על נהר פלוני ועל נהר פ' ועל נהר פ' שכ"כ רמ"י וכן הוא בנוסח הגט שכתבו רמ"א ורמ"י ובנוסח הגט שכתב מהר"י מרגליות, ומש"כ ודווקא וכו' כן נראה פשוט, ומש"כ מיהו וכו' כן משמע לי מסתימת דברי הפוסקים הנז' ועיין מה שאכתוב עוד בסי' קי"ג ומש"כ ואם מסופקים וכו' כן נראה מדברי ת"ה סי' רל"א ומש"כ ודווקא וכו' כן נראה פשוט, מיהו בזה אף אם שינה לכתוב בע"א ממה שפשט המנהג אם יש חשש עיגון יש להכשיר אפי' אם עדיין לא ניתן כמ"ש דאם שינה בשם הנהר יש להכשיר בכה"ג ומש"כ ומי ששולח וכו' כ"כ כמ"א ס"ג אלא שהוספתי לכתוב לכתחלה משום דודאי כמ"א ס"ל כן שהרי כבר כתבתי בשמו דבדיעבד אם שינה בשם הנהר כשר.