ברכת המים· רבי יחיאל מיכל טימר
נוסח הגט ונקודתו. · קט
אם יש לעיר ב' שמות כותבין בפלונית דמתקריא פלונית מתא ואפי' באשכנז ושאר ארצות שנוהגין לכתו' בכל גיטין וכל שום וחניכה דאית ליה ולאבהתי ולאתרי מ"מ יש לכתוב כן וכותבין תחלה שם העיקר ואח"כ שם הטפל ואם אחד נקרא בפי ישראל וא' בפי הגוים כותבין תחלה שם ישראל ואח"כ שם של גוים ואם הב' לשונות קרובים זה לזה ושם של ישראל אינו אלא קיצר כגון עיר שגוים קורין אותו חרעד"ש וישראל רעדיש אין כותבין רק שם ישראל אבל פה קראקע כותבין בקאזמר דמתקריא קאזימירז מהא ואין הטעם משום שהגוים קורין זיין הראשונה וגם המ"ם בחירק אלא הטעם משום הזי"ן שמוסיפין בסוף והיא מעיקר השם ולא תוספת בעלמא ואגב שמוסיפין הזי"ן בסוף כותבין גם השני יודי"ן מאחר שקוראין זי"ן הראשונה והמ"ם קצת בחירק מישב הה"א שמוסיפין בהרעדיש אינו אלא תוספת בעלמא שכך דרך לשונם ומה שאין כותבין פה בקראקא אעפ"י שכך מורגל שם המקום בכלל בפי ישראל וגוים וכן בכתבים ובשטרות היינו מפני שהמקום פה נחלק לשני מקומות קראקא וקאזמר ואנחנו אלה פה דרים במקום הנקרא בפרט קאזמר לכך כותבין בגט ובכתובה קאומר ובפוזנא כותבין בפוזנין דמתקריא פוזנני דאעפ"י פי שמורגל בפי ישראל לקרותה פוזנא מ"מ דרך לכתוב בשטרות פוזנן ומה שכותבין דמתקריא פוזנני היינו מפני שדרך הגוים לדחוק נו"ן האחרונה לקרותה בחירק א"כ נראה בשם אחר אבל בלובלין אין כותבין דמתקריא לובלינא אעפ"י שהגוים קורין לובלינא אין דרכה לדחוק הנו"ן בשום נקודה ואין נראה בשם אחר משמע חכם ויוסף לקח ללמוד מאלו למקומות אחרים כיוצא באלו, ומי ששולח גט לעיר אחר ויש לעיר כ' שמות א' במקום הכתיבה וא' במקום הנתינה דינו כמו בשמות האיש והאשה שיתבאר בסי'.
אם יש לעיר ב' שמות וכו' כ"כ הש"ע ורמ"י סי' קכ"ח ס"ב אלא דהש"ע כתב מתא תחלה ואני כתבתי מתא בסוף ע"פ מש"כ בסי' הקודם ורמ"י כתב שם מתא באמצע דהיינו בפלונית מתא דמתקריא פלונית, ויש לתמוה עליו הרי הוא עצמו כתב בס"ג בפוזנין דמתקריא פוזנני מתא, ומש"כ דמתקריא אע"ג דרמ"א ורמ"י כתבו שכותבין דמתקריא או דמתקרית, הרי סיים רמ"י ואנו נוהגין לכתוב דמתקריא, וכ"כ רמ"א בס"ג וכתבו עוד רמ"א ורמ"י ולא יכתוב יוד אצל המ"ם וסיים רמ"א מיהו אם כתב יו"ד דמיתקריא כשר משמע מסתימת דבריו דהיינו אפי' אם עדיין לא ניתן ומדברי רמ"א לא משמע כך שכתב בזה לשון שלילא לא מיפסל בכך וכמו שדקדקתי כמה פעמים מיהו אנו אין לנו אלא משמעות דברי רמ"א שאין שום פקפוק ביוד זו היתירה אם כבר נכתב וגדולה מזו כתבתי לעיל סי"ק"ד גבי כסלו שהרי התם שהיוד היתירה הוא בשם החדש שהוא מורה על הזמן ויש לחוש דהוי כגט שאין בו זמן ואפ"ה כשר כ"ש דמיתקריא שאינו אלא פועל לכך אין לחוש אם נכתב בו יו"ד יתירה וכתב הד"מ וז"ל וכתב בהגהת מרדכי דגיטין דף תרי"ו ע"א דבדיעבד אין לחוש אם לא כתב רק שם האחד וכן הוא בדברי מהרי"ק שורש ק"ו עכ"ל ונראה לדקדק בדברי הד"מ לכאורה תיבת בדיעבד מיותר ושם בהגהת מרדכי לא כתוב תיבות בדיעבד ואע"ג דמשמע שהוסיף הד"מ בדרך ביאור משום דשם כתב וז"ל על העיר ונהרות שיש להם שני שמות איזה שיכתוב בלא חבירו כשר כיון דמכירין שניהם כמו שפר"שי עכ"ל והיה אפשר לפרש איזה שיכתוב בלא חבירו כשר לכתחלה מ"מ היה די במה ששינה לשונו וכתב אין לחוש אם לא כתב רק שם האחד דלשון זה משמע דהיינו בדיעבד אלא לכך כתב בדיעבד בפי' לומר דהיינו דווקא בדיעבד שכבר ניתן הגט אבל אם לא ניתן אע"פי שכבר ככתב אין לגרש בו וכמו שכתבתי בסי' י"ט גבי שמות האיש והאשה וכן כראה מדברי רמ"י שאכתוב בסמוך וכן מצאתי שוב גם בב"י שהביא דברי מהרי"ק והגהות מרדכי וסיים ובדיעבד ודאי לכ"ע כשר כדאשכחן בשמו ושמה וכו' עכ"ל הרי דעתו ג"כ שדינו כשמות האיש והאשה, ומש"כ אפי' באשכנז וכו' כן כראה ממש"כ הש"ע סי' קכ"ט ס"ח עכשיו נהגו בכל הגיטן כותבין וכל שום וכו' ואפ"ה סתם וכתב בסי' קכ"ח כמו שכתבתי בשמו וכבר כתבתי כיוצא בזה גבי שמות האיש והאשה בסי' י"ט ומ"שה וכותבין תחלה כ"כ בד"מ, מיהו נראה דאם כתב שם טפל תחלה יש להכשיר אפי' אם עדין לא ניתן וכמ"שב בסי' הנז' גבי שמות האיש והאשה, ומש"כ ואם א' נקרא וכו' כ"כ רמ"א ורמ"י ומש"כ ואם ה"ב לשונות קרובים וכו' גם זה כתבו רמ"א שם, ורמ"י שם, ומש"כ אבל פה קראקא וכותבין הטעם וכו' זה כתבתי מסברא, ומש"כ עוד אלא הטעם וכו' גם זה כתבתי מסברא כדי ליתן הפרש בין זה להרעדי"ש רעדי"ש וכן נראה ממש"כ הת"ה סי' רנ"א שממנו מקור דברי רמ"א ורמ"י בזה ח"ל דרעדיש קורין שקורין בו האשכנזים אינו אלא קיצר מלשון הבהמ"י דכך דרכן של הבהמיי"ם להאריך בלשונם בצ"י או בצ"א והה"א בתחלת התיבה ג"כ מתוספות ואריכות לשונם וכו' עכ"ל וא"כ ודאי יש לחלק בין זה לקאזימית שהרי הה"א שמוסיפין הגוים בסוף הוא מעיקר השם ואם כן ישראלי' מקצרים מעיקר השם וכן נראה מדברי הד"מ שמחלק בין הרעדי"ש לקאזימירז ומה"ט נראה דגם בזה אם לא כתב דמתקריא קאזימירז אין לגרש בו, ומש"כ ובפוזנא וכו' דאע"פי גם זה כתבתי מסברא, ומש"כ עוד ומה שכותבין וכו' כתבתי כן לאפוקי ממש"כ רמ"י אחר שכתב דין הרעדי"ש ח"ל ולפ"ז נ"ל שלא היו צריכים פה פוזנא לכתוב דמתקריא פוזנני דהא פוזכן אינו אלא קיצר לשון מפוזנני לפיכך אם לא כתב פה דמתקריא פוזנני לא הייתי פוסלו בכך אפי' לא ניתן עכ"ל אבל נראה כמו שכתבתי ולכך יש לפוסלו אם לא ניתן ומש"כ אבל בלובלין וכו' גם זה כתבתי מסברא שהרי מנהג פשוט שאין כותבין דמתקריא לובלינא ונראה דהיינו מטעם שכתבתי, ומש"כ ומי ששולח וכו' כן מסיק הב"י ורמ"א ורמ"י ס"ג.