אור ברסלב
ברכת המים נוסח הגט ונקודתו. › קז

ברכת המים· רבי יחיאל מיכל טימר

נוסח הגט ונקודתו. · קז

קו

לבריאת עולם למנין שאנו מנין כאן.

לבריאת עולם כ"כ הפוסקים שנוהגין למנות כן האידנא בכל המקומות, וכתבו הש"ע ורמ"י סי' קכ"ז ס"י שאם דילג לבריאת עולם כשר, ומשמע דר"ל אפי' אם עדיין לא ניתן ואין חשש עיגון, ומש"כ למנין בחד יו"ד כ"כ הב"י בשם הכל בו והל' גנו דמרדכי וכ"כ הש"ע סי' קכ"ו סכ"ו ורמ"י ס"י ונראה דאם כתב בשני יודי"ן יש להכשיר אפי' אם עדיין לא ניתן ואין חשש עיגון דלא גרע ממש"כ בסי' ק"ב דאם כתב שלשה או שמנה מלא בוי"ו כשר, ועוד דרגילות לכתוב במילי דעלמא בשני יודין אפי' אם א"צ לכתוב ע"פ דקדוק לשון הקודש רק יוד א' כדי להורות על הנקודה כמש"כ הב"י ס"ס קכ"ז בשם המרדכי פ"ק דע"ז שכתב בשם ר"י מווינא שאם דילג ארבעה ולא כתב אלא אלפים דסתם אלפים משמע שפיר ד' אלפים הואיל וליכא יותר מ"ד אלפים ואע"ג דמיעוט אלפים שנים בהא ליכא למיפסל הואיל ולא כתב אלפיים ב"ב יודין יש לנו לפרש אלפים הכתובים ארבעה וכו' עכ"ל וכ"כ הש"ע ורמ"י שם סי"ב דאם דלג חמשת ולא כתב אלא אלפים כשר הרי לך שאם היה ס"ל שני אלפים היה כותב אלפיים כדי להורות על הנקודה הפ"א בפתח והיו"ד בחירק אע"פי שלא מצינו בפסוק ב"ב יודין וגדולה מזו כתבתי לעיל סי' ק"ד דאם כתב כסלו ביו"ד בין כ"ף לסמ"ך דכשר, שוב מצאתי בסדר גיטן מהר"י מרגליות דאי כתבינן ב"ב יודין הוה משמע הרבה מניינים וזה אינו דווקא למנין חד אנו מנין עכ"ל, ונראה שאין טעם בזה דאף אי כתבינן ב"ב יודין, מ"מ מאחר שאין כותבין למניינים אלא למניין משמע ודאי מנין אחד, ומ"ש שאנו בחטף פתח היינו מפני שהוא כמו אני שהוא בחטף פתח ואע"פי שנאמר ויאמר האתה זה בני עשו ויאמר אני בקמץ היינו מפני שאינו דבוק אבל כשהוא דבוק הוא בחטף פתח וה"ה אנו וכן אף שבא שי"ן השמוש בתחלה יש לקרות האלף בחטף פתח, וכן נקוד המדקדק מהר"י שבתי ז"ל אשרינו שאנו משכימים וכו' על שאנו מודים לך, ומש"כ מנין בלא וי"ו כ"כ הב"י סי' קכ"ו בשם הכל בו והל' הגט דמרדכי וכ"כ הש"ע ורמ"י שם סכ"ז ומסקי רמ"א ורמ"י ואם כתב וי"ו אין לפוסלו בשעת הדחק ורמ"א סיים בזה ואם נהגו לכתוב כך אין לפוסלו, ונראה דאגב שיטפיה לא דק דמשמע מדבריו דאם לא נהגו לכתוב כך יש לפוסלו אפי' אם כבר ליתן אם אינו שעת הדחק אבל אם נהגו לכתוב כך אין לפוסלו בדיעבד אבל לכתחלה אין לכתוב כן אפי' במקום שנהגו כן לכתוב וזה תימא בעיני שהרי כתב הב"י בשם הריב"ש שכתב דבשאר גיטין חוץ מספר עמודי גולה כתוב בוי"ו וכן בכל גיטין שראה מעידו וא"כ אע"פי שאנו נוהגין לכתוב בלא וי"ו מ"מ אינו ראוי לפסול בדיעבד אם כבר ניתן אפי' אם אינו שעת הדחק וכן במקום שנוהגין לכתוב בוי"ו ודאי יש לכתוב כן לכתחלה כדסיים הריב"ש שם ע"ז ועל כיוצא בזה דאין לשנות מנהג המקומות שלא להוציא לעז על גיטין הראשונים, וכ"ש הכא דנראה מסברא לכתוב בוי"ו כמו מונה מספר לככבים, עוד תעבורנה הצאן ע"י מונה, דאין מקום לטעות לפרש לשון אונאה כי יגיד עליו רעו למנין שכתב קודם לכן, ועוד שהרי אפי' הרבה תיבת שנכתבו חסירים וי"ו בתורה נוהגים לכתוב אותם במילי דעלמא בוי"ו כדי להורות על הנקודה בחולם או במלאפו"ם ע"ד שכתבתי קודם לכן גבי יו"ד לכן נראה למעשה כמו שכתבתי ומש"כ מונין בחולם היינו משום דנראה דאע"פי שבמדינות אלו כותבין אותו בלא וי"ו מפני שחוששין שמשמעו בוי"ו לשון אונאה מ"מ אין לשנות בשביל זה הקריאה כמו כל תיבות שנכתבים חסר ו"יו ומ"מ קוראין אותו בחולם ובכלל זה עשרת מנים שכתב בלא וי"ו וקוראין בחולם, ועוד דאם היה קוראים אותו בקמץ משמעו היה לשון עבר כמו מי מנה עפר יעקב וא"כ ר"ל שכבר מנינו כן ולא עתה אבל כשקוראים אותו בחולם משמעו שאנו מונין כן תמיד כמו מונה מספר לככבים, וסיים עוד רמ"א וה"ה אם כתב למנין שאנו מנין בוי"ו וכן כל כיוצא בזה ופשוט דט"ס הוא וצ"ל בו במקום וי"ו וכ"כ בד"מ וז"ל בס"ג יש כותבין שאנו מנין בו ויש שאין כותבין בו וכן נוהגין וכתב מהר"י מינץ בסדרו שמהרי"ל פסל גט שהיה כתוב בו והיה מקום הנהוג שלא לכתבו עכ"ל ולי נראה דבשעת הדחק אין לחוש עכ"ל הד"מ, והש"ע ורמ"י ריש סי' קכ"ח סתמו וכתבו למנין שאנו מנין בו ויש לתמוה על רמ"י שהרי במדינות אלו נוהגין שלא לכתוב בו כמש"כ רמ"א וכן בנוסח הגט שכתב רמ"י עצמו בסי' קנ"ו לא כתב בו ולענין מעשה אע"ג דרמ"א כתב וה"ה אם כתב למנין שאנו מנין בו ומשמע דר"ל שדינו כמו דס"ל באם כתב מנין בוי"ו מ"מ נראה שדינו כמש"כ באם כתב מנין בוי"ו דהיינו במדינות אלו אם כתב בו והוא שעת הדחק או בדיעבד שכבר ניתן יש להכשיר כי נראה דמהרי"ל לא פסל אותו אלא אם עדיין לא ניתן וכן מצאתי שוב בגליון ס"ג מהר"י מרגליות גט פסול מהרי"ל ולא רצה ליתן כיון שכתב בו בתוכו כי לא נהגו לכתוב בו אבל בדיעבד אחר הנתינה אין שום גמגום מאחר שנמצא בכמה תיקון שטרות בו וכו' עכ"ל, ואף שכתב בפנים ואותם שלא כתבו בו הטעם מאחר דצריכים אנו למכתב כאן אז אם כתב בו תטעה לומר כאן אנו מונין בו כלומר במקום הכתיבה דווקא מבריאות עולם אבל במקום שדר האיש והאשה מנין פרטותיהן למנין אחר וא"כ לא הוי סגי בהכי למכתב המנין של מקום הכתיבה וכו' עכ"ל אין טעם זה מספיק לפסול אותו בדיעבד שכבר ניתן ובמקומות שכותבין בו יש לכתוב כן לכתחלה ומש"כ תיבות כאן כן הוא מנהג פשוט במדינות אלו וכן הוא בנוסח הגט שכתבו רמ"א ורמ"י וכתב עוד הב"י בשם הריב"ש שאם לא כתב כאן אין לחוש לזה שבודאי נראה שהם עומדים וכו' ובנוסח הרמב"ם אין כתוב בו כאן וכו' עכ"ל וגם בנוסח הריף פ' המגרש ליתיה ונראה דאם לא כתוב כאן והוא שעת הדחק או בדיעבד שכבר ניתן יש להכשיר ובמקומות שלא נהגו לכתוב אותו אין לכתוב אותו לכתחלה.

תוכן העניינים

ברכת המים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה