אור ברסלב
ברכת המים נוסח הגט ונקודתו. › קד

ברכת המים· רבי יחיאל מיכל טימר

נוסח הגט ונקודתו. · קד

קג

ניסן:

אייר:

סיון תמוז אב אלול תשרי מרחשון כסלו טבת שבט אדר.

ניסן: ס' בקמץ כן הוא באסתר ג' ז' ובנחמיה ב' א' ומ"שכ אייר יו"ד השני בפתח אע"פי שהת"ה כתב בסי' רל"ג דיוד השני בקמץ דצא ולמד מענייני חדש שלפניו ניסן ושאחריו סיון כולם שוין בנקודת חירק וקמץ סברא חלושה היא אלא נראה כמ"ש כדאיתא בתרגם יונתן שבידינו בשמות י"ו א' ובמדבר א' א' וי"ח י' י"א ובתרגום שני בפסוק בחדש הראשון הוא חדש ניסן וגו' וכן בפיוט של ברכת הטל, ומסיק רמ"א אם כתב אייר בחד יו"ד פסול אם לא בשעת הדחק, ומשמע מסתימת דבריו שכתב פסול דהיינו אפי' בשכבר ניתן ונודע הטעות אחר איזה ימים ודלא כת"ה שם שכתב דבכה"ג כשר וכן נראה דעת רמ"י שכתב כתב בחד יוד יש פוסלין ויש מכשירין בד"א שנודע הטעות זמן ארוך אחר נתינת הגט וכו' משמע דליש פוסלין היינו אפי' בכה"ג וממילא משמע דס"ל שיש להחמיר כסברא ראשונה כי מי יקל ראשו לענין גט במקום שיש פלוגתא ואין מכריע ומש"כ רמ"א אם לא בשעת הדחק, משמע מסתימת דבריו דר"ל דיש להכשיר בשעת הדחק ליתא לכתחלה אם כבר נכתב אבל שלא בשעת הדחק יש לפסול אפי' כבר ניתן כדמשמע מדברי רמ"א שם ס"ד דשעת הדחק אפי' כשלא ניתן עדיף משלא בשעת הדחק אפי' כשכבר ניתן ומדברי רמ"י שכתבתי משמע דס"ל דיש להחמיר אפי' כשכבר ניתן והוא שעת הדחק מדכתב סתם יש פוסלין כמו שכתבתי וכן נראה למעשה מאחר דבתרגומים ובפיוט הנז' הוא ב"ב יודין, ומ"שכ סיון הוי"ו בקמץ כבר כתבתי שכ"כ הת"ה בפשיטות והיינו מפני שכן הוא באסתר ח' ט' ומ"שכ תמח במלאפו"ם היינו מפני שכן הוא בת"י בבראשית ח' ה' וכן בפיוט של הטל נזכר תמוז וכל החרוז במלאפו"ם משמע שגם תמח במלאפו"ם וכן מרגלי בפומי דאינשא וע"שכ אב בקמץ היינו מפני שכן הוא בת"י שם וכן הוא בפיוט הנז' נזכר אב וכל החרוזים מסיים בקמץ וכן מרגלי בפומי דאינשי ומ"שכ אלול האלף בסגול והויו בוולאפים כן הוא בנחמיה ו' ט"ו ומ"שכ תשרי הריש בחירק אע"פי שבת"י בבראשית ז' י"א ו"ח י"ג הריש בצירי מ"מ בת"י בויקרא י"ו פ"ט ובמדבר כ"ט א' ובתרגם שני בפסוק בחדש הראשון הוא חדש ניסן וגו' הריש בחירק וכן בפיוט הנז' ובסליחה של צום גדלי' נזכר תשרי וכל החרוז שבכל א' מסיים הריש בחירק, ומ"שכ מרחשון המ"ם בפתח אע"ג דבת"י בבראשית ח' י"ד המם בסגול מ"מ בת"י בבראשית ז' י"א ובתרגם שני בפסוק הנז' הוא בפתח וכן מרגל בפומי דאינשי ומ"שכ הוי"ו בקמץ אע"ג דבת"י בבראשית זיי י"א ו"ח י"ז הוי"ו בחולם מ"מ בתרגם שני שם הויו בקמץ וכן בפיוט הנז' מזכיר מרחשון וכל החרת מסיים בקמץ ומ"שכ כסלו הכף בחיריק והלמד בצירי היינו מפני שכן הוא בזכריה ז' א' ובנחמיה א' א' וגם הוא שם חסר יוד בין כף לסמך ובין למ"ד לוי"ו וכ"כ רמ"א ס"ז והש"ע סכ"ד ורמ"י ס"ח שיש לכתוב חסר יוד ונראה דאם כתב ביוד בין למ"ד לויו אפי' אם עדיין לא ניתן הגט ואינו חשש עיגון אין לכתוב אחר שהרי בת"ה סי' רל"ג ובגליון ס"ג מהר"י מרגליות כתבו דיש כותבין כן לכתחלה מפני שכן הוא בתרגם ונהי דלא קי"ל הכי מטעם שהאריך הת"ה שם מ"מ יש לסמוך על סברא זו בדיעבד שכבר נכתב ועוד נראה דאפי' אם כתב ביו"ד בין כף לסמך אע"ג דוודאי לאו ש"ד לכ"ע יש להכשיר בדיעבד שכבר נכתב דהא כתב רמ"א סי' קכ"ט סכ"ח דתיבה שדינו לכתוב חסר אינו מזיק אם כתבו מלא ועוד יתבאר לקמן סי' ק"ז וסי' ק"ט ובדיני השמות גבי הילל ומ"שכ טבת הבית והטית בצירי היינו מפני שכן היא באסתר ב' ז' ומ"שכ שבט הבית בקמץ היינו אפני שכן הוא בזכרי' א' ז' ומ"שכ אדר האלף בחטף פתח והדלת בקמץ היינו שכן הוא באסתר כמה פעמים.

תוכן העניינים

ברכת המים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה