ברכת המים· רבי יחיאל מיכל טימר
נוסח הגט ונקודתו. · קב
בשני בחודש בשני ימים ב"ג בשלשה ימים ב"ד בארבעה ימים ב"ה בחמשה ימים ב"ו בששה ימים ב"ז בשבעה ימים ב"ח בשמנה ימים ב"ט בתשעה ימים ב"י בעשרה ימים בי"א באחד עשר יום בי"ב בשנים עשר יום בי"ג בשלשה עשר יום בי"ד בארבעה עשר יום בט"ו בחמשה עשר יום בט"ז בששה עשר יום בי"ז בשבעה עשר יום בי"ח בשמנה עשר יום בי"ט בתשעה עשר יום ב"ך בעשרים יום בכ"א באחד ועשרים יום בכ"ב בשנים ועשרים יום בכ"ג בשלשה ועשרים יום בכ"ד בארבעה ועשרים יום בכ"ה בחמישי ועשרים יום בכ"ו בששה ועשרים יום בכ"ז בשבעה ועשרים יום וכו'.
בשני בחודש וכו' הוא פשוט, ומסיק רמ"א ס"ד דאם כתב גם מי"א ואילך ימים לא מיפסל בדיעבד אם ניתן וכ"ש בשעת הדחק, וכתב רמ"י דה"ה אם כתב יום במקום שה"ל לכתוב ימים, וכתב עוד רמ"א כתב שלשה או שמנה מלא בוי"ו או שלא כתב בשני רק שני כשר, וכתב רמ"י דה"ה אם כתב שלשה ולא כתב בשלשה כשר, וכתב עוד רמ"א שם והש"ע סכ"ה אם כתב ר"ת שה"ל לכתוב בשנים עשר וכתב בי"ב כשר, וכתב רמ"י דה"ה אם כתב שאר המספרים ר"ת כשר, וכתב עוד רמ"א ס"ה דאם כתב מנין המרובה קודם כשר וביאר רמ"י כגון שכתב עשרים ואחד עשרים ושנים וכו' וסיים נ"ל דהיינו דווקא מעשרים ולמעלה אבל מעשרים ולמטה עד עשרה כגון שכתב עשרה ואחד במקום אחד עשר או עשרה ושנים במקום שנים עשר נ"ל שיש קפידא שאין זה צחות לשון וצ"ע עכ"ל ולענ"ד נראה דאין כאן מקום עיון דגם בזה אין להקפיד כולי האי דאע"פי שאינו צחות לשון מ"מ אין כאן מקום לטעות וכשר דלא גרע ממה שכתב רמ"א ורמ"י דאם כתב בשנים לשון זכר במקום לשון נקיבה כגון שה"ל לכתוב חמש וכתב חמשה כשר וביאר רמ"י דה"ה אם כתב בימים לשון נקיבה ומשמע דמש"כ רמ"א ורמ"י בכל אלו הנז' כשר היינו אפי' אם עדין לא ניתן ואין חשש עיגון עי"כ.