אור ברסלב
ברכת המים ברכת המים › לא

ברכת המים· רבי יחיאל מיכל טימר

ברכת המים · לא

ל

לא יהא בקלף נקב אף אם יוכל לכוין שיהא הנקב בין אות לאות או בין תיבה לתיבה אובין שיטה לשיטה מיהו אם יוכל לכוין שיהא הנקב בגליון של מעלה או שמן הצדדין או שלמטה יכול ליקח אותו קלף ואם יש בו נקב שהדיו עובר עליו דהיינו שלא יהא האות חלוק בו לשנים אפי' אם לא יוכל לכוין שיהא הנקב בין אות לאות אלא שיהא האות עצמו על הנקב מ"מ יכול ליקח אותו קלף.

לא יהא בקלף נקב כ"כ בס"ג מהרר משה יפה וז"ל ידקדק שלא יהא נקבי' בקלף ומשמע דלאו דווקא נקבים אלא אפי' נקב אחד וכן משמע ממש"כ בד"מ סי' קכ"ה בשם ס"ג אם היה נקב בצד האות ולא באות עצמו לא היה פסול, משמע דדוקא בדיעבד אינו פסול אבל לכתחלה אין ליקח קלף שיש בו נקב ולכוין שלא יהא אלא בצד האות משום דלפעמים יצטרך לשנות מחמת כן הכתב להרחיבו או לקצרו. ותס"ט כתבתי דה"ה אם רוצה לכוין שיהא הנקב בין תיבה לתיבה או בין שיטה לשיטה משום דלפעמים יצטרך לעקם מתאות כן הלמדי"ן וכפי"ן ונוני"ן וכפי"ן והצד"ן פשוטין בין שיטה לשיטה. ואף שכתב בס"ג מהר"י מרגליות דמהרי"ל לא היה מקפיד אם היה נקב בגט בין שיטה לשיטה או בין תיבה לתיבה. נראה דר"ל דדווקא בדיעבד שיוצא בו נקב אחר שכבר נכתב כדמשמע מלשון אם היה נקב בגט ולא כתב אם יש נקב בקלף. ומש"כ ומיהו וכו' כתבתי כן מסברא ופשוט הוא, ומש"כ אם יש בו וכו' כן משמע ממש"כ קודם לכן בס"ג שהביא בד"מ ויזהר שלא לכתוב על שום נקב אם לא שהוא קטן שהדיו עובר עליו וכ"כ בהגהת ש"ע סט"ו. משמע שאם הוא קטן שהדיו עובר עליו יש לכתוב עליו לכתחלה וכן משמע ממ"ש הטור וש"ע ורמ"י א"ח סי' ל"ב סי"ג יהיה הקלף שלם שלא יהא בו נקבים שאין הדיו עובר עליו ומש"כ דהיינו וכו' כן סיימו הש"ע ורמ"י שם והוא מדברי אסכנדרני שהביא הב"י שם ונראה עוד דאם אין לו אלא קלף שיש בו נקבים שאין הדיו עובר עליהם אפי' אם יש לו נייר שאין בו נקב כלל עדיף ליקח אותו הקלף שהרי כבר כתבתי בשם ס"ג והגהות ש"ע דלא יכתוב על נקב שאין הדיו עובר עליו דמשמע דאם יש נקב כזה בקלף יש לכתוב גט על הקלף אלא שאין לכתוב על הנקבים עצמם והרי כבר כת' דאין ליקח לכתחלה קלף כזה לכתוב עליו גט אלא ודאי איירי באם אין קלף אחר דהוי כדיעבד ומסתמא איירי אפי' אם יש לו נייר שהרי נייר שכיח בכל מקום. מיהו נראה שיכוין אז שיהא הנקב בין שיטה לשיטה ואם לא יוכל לכוין כן יכוין שיהא עכ"פ בין תיבה לתיבה ואם גם זה לא יוכל לכוין יכוין שיהא עכ"פ בין אות לאות ובלבד שלא יפסיק בין אות לאות עד שיהא נראה כשני תיבות לתינוק דלא חכים ולא טפש דכשיש הפסק כ"כ בס"ת תפילין ומזוזות פסול כמ"ש הב"ח י"ד סי' רע"ד והביאו הש"כ שם ואם א"א לכוין כך אלא שיהא בתוך האות נראה דכשר דמ"ש בס"ג שאם היה נקב בצד האות לא יהי' פסול לאו דווקא דה"ה אם היה בתוך האות כל שאינו באות עצמו כמ"ש הטור והש"ע א"ח סי' ל"ב סט"ו גבי תפילין אלא דמ"ש בצד האות משום דשם מביא ראי' מדאמרינן בגמ' נקב יש בו בצד אות פלוני זהו סי' בגט. מיהו נראה שיש לכוין אז שיהא מוקף גויל גם בפנים כדמשמע מדברי הטור ומדברי הש"ע ורמ"י שם שיש לחוש בזה לירושלמי שהביאו שם דמצריך הכי מיהו אם א"א לכוין כן בגט אין לחוש שהרי כתב בב"י שם בשם כמה פוסקים דמדינא א"צ שיהא מוקף גויל מבפנים כיון דתלמודינו לא מצריך אלא שיהא מוקף גויל מבחוץ ועוד כתב הב"י א"ע סי' קכ"א בשם כמה פוסקים דמדינא א"צ בגט שיהא מוקף גוויל כלל אפי' בחוץ אלא שנהגו להחמיר ויתבאר בסי' פ"ו דאפי' לפי המנהג יש להקל בקצת דרכים ע"ש א"כ כ"ש היכא שא"א לכוין שיהא מוקף גויל בפנים או בדיעבד שלא היה מוקף גויל בפנים אפי' אם היה אפשר לכוין מ"מ יש להכשיר אפי' אם עדיין לא ניתן.

תוכן העניינים

ברכת המים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה