אור ברסלב
ברכת המים ברכת המים › ל

ברכת המים· רבי יחיאל מיכל טימר

ברכת המים · ל

כט

יקח קלף שלא ירד עליו דלף ושום לחלוחית אפילו אם נתייבש גם אם נפל על הקלף דיו או שהיה כתב בו כלום ונמחק או שנתטשטש ע"י מים וכיוצא בו או שנגרר כשנתייבש לא יכתוב עליו גט אפילו אם יוכל לכוין שיהא מקום המחיקה או הטשטוש או הגרירה בין השיטין או בטופס הגט ואפילו אם כל הקלף מחוק בדרך שיהא כתיבת הסופר וחתימת העדים הכל על המחק מ"מ לא יכתוב עליו גט ובכל זה יש ליזהר אפילו אם ירצה ליקח עדי מסירה בלא עדי חתימה.

יקח קלף וכו' כ"כ בס"ג מהר"י מרגליות והביאו בד"מ סי' קכ"ה וז"ל יזהר שלא ירד שום דלף ושום לחלוחית דכשכותבין עליו והוי כתב שיוכל לזייף עכ"ל ומש"כ אפי' נתייבש כן משמע לי לפי טעם הנז' משום דמ"מ נראה אח"כ רושם במקום שהיה לחלוחית וכשכותבין עליו נראה כמחוק. ומש"כ גם אם נפול וכו' כ"כ הטור בשם סה"ת והב"י בשם סמ"ג וסמ"ק והש"ע ורמ"י סי' קכ"ה ס"ב לא יהא בו שוש טשטוש ולא יכתוב על המחק וממש"כ סתם לא יהא בו שום טשטוש משמע דאין חילוק בזה דאם נעשה הטשטוש קודם שהתחיל לכתוב הגט לא יכתוב עליו הגט לכתחלה וגם אם נעשה אח"כ הגט פסול וכ"כ בס"ג מהר"י מרגליות והביאו בד"מ אמר מהרר"פ טוב כשיפלו גשמים על הגט שאין ליתן אותו כלל אם הם על הכתיבה וטעמא משום דבעינין כתב שאינו יכול לזייף ובמקום שיפלו גשמים לעולם שחור הוא ובכל דבר שחור יכול לזייף דלעולם אין ניכר בו וגם בגיליון שם כתב רבינו ברוך פוסל אם יש שום טשטוש בגט. ומש"כ אח"כ ולא יכתוב על המחק נראה דגם בזה אין חילוק כמו בטשטוש, וכן משמע ממש"כ עוד בס"ג מהרי' מרגליות הסופר שכתב הגט יזהר מכל טשטוש ומכל מחק שבעולם. ומש"כ שנשטשטש ע"י מים וכיוצא בו כן משמע מפי' רשב"ם פ' ג"פ דף קס"ח דטשטוש הוא ע"י מים וכיוצא בו והכי איתא פ' המוצא יין גבי אבנים מקורזלות ירדו עליהם גשמים ונטשטשו מהו וכן בפ' סדר תעניות כל זמן שהגשמים מרובים מטשטשין את הארץ, ומש"כ או שנגרר כשנתייבש זה הוספתי משלי ופשוט הוא דודאי אין חילוק בין מחק לטשטוש לגרר דבכל ענין יכול לזייף. ומש"כ אפי' אם ירצה לכוין וכו' גם זה הוספתי מסברא משום דלפעמים יגיעו הלונדי"ן והכפי"ן והנוני"ן. והכפי"ן והצדי"ן הפשוטן במקום המחק או הטשטיש או הגרר. מיהו ודאי בדיעבד אם נזדמן שהגיעו הלמדי"ן והכפי"ן והנוני"ן והכפי"ן והצדי"ן הפשוטן במקום א' מאלו ועיקר האותיות הללו לא נכתבו על מקום א' מאלו אין לפסול אפי' אם עדיין לא ניתן. ומש"כ או בטופס הגט כתבתי כן מפני שהטור כתב בשם הרמב"ם וכ"כ הש"ע ורמ"י שם גט שמחק בו אות או תיבה או שתלה בין השיטין אם מטופס הגט הרי זה כשר ואם מן התורף אינו גט ואם חזר ופירש בסוף הגט שמות פ' תלויה או על המחק אפי' מתורף הגט כשר וכו' מ"מ כתבתי או בטופס הגט כדמשמע מסתימת לשון הפוסקים הנזכרים. ומש"כ הרמב"ם והש"ע ורמ"י אם מטופס וכו' משמע דמיירי בדיעבד אם אירע שאחר שכתב הגט כולו או מקצתו נמחק בו אות או תיבה או ששכח מלכתוב איזה אות או תיבה אם מטופס הגט הרי זה כשר ואפשר דר"ל שיכול לתקנו אז לכתחלה לחזור ולכתוב על המחק אותו אות או תיבה שנמחק או לתלות בין השיטין אותו אות או תיבה ששכח וא"צ לקיים מש"כ על המחק או מה שתלה בין השיטין אבל עכ"פ כשיש איזה מחק בקלף קודם כתיבת הגט אין לכתוב עליו הגט לכתחלה אפי' אם ירצה לכוין שיהא המחק בטופס הגט ואפשר דר"ל דאפי' אם אירע כנ"ל אחר שכתוב הגט אין לתקנו לכתחלה וכו' אפי' אם הוא מן הטופס. אלא דבדיעבד אם תקנו כשר וכן נראה ומה שכתב הסמ"ג והביאו הב"ח וז"ל ולא יכתוב על המחק ואם אירע שכתב על המחק יקיימנו למטה, וא"כ נראה דה"ה בטופס אע"ג דמדינא כשר בדיעבד אם תקנו אעפ"י שלא קיימו למטה מ"מ לכתחלה לא יתקנו כלל ומדברי הסמ"ק והביאו הב"ח משמע שהחמיר יותר שכתב ולא יכתוב על המחק ואם כתב על המחק וקיימו כשר בדיעבד אם ניתן אבל אין נוהגין כן משמע דנ"ל אפי' בדיעבד שתקנו וקיימו לא יתן אותו לכתחלה אלא שבדיעבד אם ניתן כשר אבל אין נוהגין כן וא"כ כראה דה"ה בטופס אע"ג דבדיעבד שתקנו ולא קיימו וכבר ניתן כשר מ"מ לא יתן אותו לכתחלה ומשמע לי עוד מסתימת דברי הסמ"ג והסמ"ק דאפי בדיעבד לכל חד כדאית ליה אין חילוק בין תורף לטופס דאפי' בטופס לא כשר אלא אם קיימו למטה ואע"פ שכתב רבינו בשם הה"מ שכתב דכמ"ש הרמב"ם שיש חילוק בין תורף לטופס הכי אית' בתוספתא ובירושלמי וכו' מ"מ מאחר דתנן פ"ב דגיטין דף כ"א אין כותבין על נייר מחוק ולא חילק בין תורף לטופס אין לסמוך על התוספתא והירושלמי וכן משמע בתו' פ' המגרש דף פ"ד דאפי' בטופס אין המחקים כשרים בגט אא"כ קיימם וכן כראה ממש"כ הב"י על דברי התוס' ומעתה מאחר שנוהגין להחמיר שלא לקיים מחק בגט כדסיים הסמ"ק וכן סיימו התו' שם וכ"כ הש"ע ורמ"י שם א"כ גם בטופס יש להחמיר בדיעבד אפי' אם כבר ניתן וכן נראה למעשה, ומש"כ אפי' כל הקלף וכו' כתבתי כדי לחוש לסברות רשי' והעיטור שהביא הב"י סי' קכ"ד דס"ל דהא דתנן אין כותבין על נייר מחוק מיירי אפי' בבא הוא ועידיו על המחק בדרך שכשר בשאר שטרות כמ"ש בח"מ סי' מ"ה מ"מ בגט אין לכתוב ודלא כמש"כ הב"י שם בשם הרשב"א והר"ן והרא"ש והמרדכי ור' ירוחם דמיירי בדרך שיכול לזייף דפסול גם בשאר שטרות ומש"כ ובכל זה וכו' כתבתי ע"פ מש"כ הב"ח על דברי סה"ת וז"ל אלא דקשה הא בהדיא תנן פ"ב אין כותבין על נייר מחוק וחכמים מכשירין לכתוב לכתחלה וקי"ל כוותיהו ומפרש בגמ' ר"א היא דאמר עידי מסירה כרתי ואינה נשאית עד שיהיו עידי מסירה לפנינו כמ"ש רבינו ריש סי' קכ"ד והשתא קשה דסה"ת ורבינו מזהירין על כל כותבי גיטין שלא יכתבו על המחק מפני שהוא דבר שיכול להזדייף וזה סותר למאי דקי"ל דלכתחלה כותבין על דבר שיכול להזדייף ונישאית כשיהיו עידי מסירה לפנינו וצ"ל דה"ק דאע"פי דכך הוא דין התלמוד מ"מ צריך ליזהר דלכתחלה לא יכתוב על המחק דשמא ימותו עדי מסירה ולא יהא אפשר לה לינשא אפי' אם עידי חתימה לפנינו כדלעיל בסי' קכ"ד ואע"ג דכשיקיימנו שריא לינשא אינו נכון לכתוב לכתחלה על המחק ולסמוך על הקיום אלא דאם אירע כך כשר אם קיימו וכתב בסמ"ק שאין נוהגין כן ונראה לפי שאין אנו משנים לשון הגט ממה שנוהגין לכותבו גם אין מוסיפין על י"ב שורות ואין פוחתין מהן ואם יקיימו מה שיהא נכתב על הינחקים יהא צריך להוסיף עלה לשון ועל השורות וע"כ אם אירע כך צריך לכתוב גט אחר והכי נקטינין עכ"ל. מיהו נראה דבדיעבד אם היו עידי מסירה לפנינו בלא עידי חתימה וכבר ניתן הגט או שהוא מקום הדחק יש להכשיר אפי' לא נתקיים המחק אפי' אם הוא בתורף דהא משמע כשעידי מסירה לפנינו בלא עידי חתימה מותר לכתוב אפי' לכתחלה אפי' בלא קיום המחק אפי' בתורף מדין התלמוד ועיין מה שאכתוב עוד.

תוכן העניינים

ברכת המים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה