ברכת הזבח על תמורה· רבי אהרן שמואל קאידנוור
דף כה.
חדושים
גמ' קסבר רשב"ג ולדות קדשים בהוייתן הן קדושים דאי ס"ד כו' כצ"ל. וכבר כתבתי (בדף י"ז ע"א) דלא קיי"ל כרשב"ג וכ"פ הרע"ב במשניות ע"ש ודלא כתמיהת הכ"מ שם:
תוספות ד"ה אמר על הבכור כו' דאכתי לא חל קדושת בכור עליו כלל. עכ"ל. ואתיא דלא כרב הונא דחולין ע"ש בתוס':
ד"ה היא שלמים כו' כמו על האם ואפי' למאן כו' (והשיטה של ולא מכוונים כו' נ"ל שהיא מיותרת ויש למוחקה). צ"ל דמיירי בהקדישה מעוברת תו לא יכול לשנות קדושת הולד מהמום. ק"ל:
הגהות
גמ' והאי תנא סבר ולדי קדשים כו' (מיימוני פרק ד' מהלכות תמורה).
דתנו רבנן אלו נאמר בכור כו' כן צריך לומר:
דבעי אילפא אמר על הלקט כו' (מיימוני פרק ד' מהלכות מתנות עניים)
האומר ולדה של זו עולה כו' (מיימוני פ' ט"ו מה' מע"ק).
אמר ר"י הפריש חטאת מעוברת כו' (מיימוני פ"ד מה' פ"ה):
רש"י ד"ה אין קדושה כו' ואפי' אמצעיתא כו' דהא סתם אין קדושה קאמר. הס"ד:
ד"ה ת"ל אותו כו' אך בכור אדם אשר יבוכר כו' אותו אינו מקדיש כו' שאר קדשים כצ"ל והס"ד:
ד"ה ואכתי כו' אותו בכור בהמה כו' הד"א:
ד"ה בבטן שאפי' בעודו כו' כצ"ל:
ד"ה ת"ל אך כו' קדושה כל פורתא כו' הד"א:
ד"ה אבל אם אמר היא שלמים כו' לקבולי קדושה ור"מ אית כו' הד"א:
ד"ה רצה בולדה כו' נתעברה אבל כו' מכח אמן והוי כו' באיזה שירצה הד"א והס"ד:
תוספות ד"ה הרי זה כו' אלמא מיקרי ולד כו' כצ"ל: