ברכת הזבח על תמורה· רבי אהרן שמואל קאידנוור
דף כד:
חדושים
פרק כיצד מערימין.
תוספות ד"ה כיצד מערימין אם זכר כו' ותימא כו' לאוקמי מציעתא בבהמת חולין הרי סיפא כו' ותי' משום דבעי לאוקמי אכיצד מערימין. כצ"ל. ור"ל דבבהמת חולין לא הוי ערמה דיכול להקדישה למה שירצה ובבא זו אכיצד מערימין קאי משא"כ בבהמת קדשים שייך בה ערמה לאפקועה מקדושת האם אבל סיפא לא קאי אכיצד מערימין נ"ל וק"ל:
ד"ה אמר רב יהודא כו' דבמכירה יש לטעות יותר שמא ימכור כו' עכ"ל. דבריהם מגומגמים דכיון דלר"ה ביציאת הרוב קדיש למפרע המיעוט שיצא א"כ ודאי לא ס"ל הא דר"י שבכאן דהאיך שרי להטיל בו מום למפרע כמו שאסור אף שמכרו לעכו"ם ומה שייך גזירה בכאן דמשום דינא דאורייתא אסור. ובמס' חולין באו דבריהם בדקדוק ע"ש ועיין בתוס' דבכורות (ל"ה ע"א) וק"ל:
הגהות
פרק כיצד מערימין.
גמ' (מיימוני פ"ד מה' תמורה).
אם זכר עולה כו' (מיימוני פ' ט"ו מה' מע"ק)
אמר ר"י מותר להטיל מום כו' (מיימוני פ"ב מה' בכורות)
אפ"ה הא עדיפא חסרה מדאתי כו' כצ"ל:
רש"י ד"ה דילמא נפיק כו' תחילה ואימרא כו' יוצא תחלה הד"א והס"ד:
ד"ה לישנא ירושלמי נקבה מי וכו' לשון מבכרת כצ"ל והס"ד:
תוספות ד"ה קסבר רשב"ג כו' שהרי בבהמת הקדש מוקמינן לה דאי ממעי כו' על אלו מומין דטומטום כו' ואמאי קאמר רשב"ג דאין קדושה כו' מפ' בתרא דזבחים הרובע כו' ואפ"ה איצטריך לפני כו' כצ"ל: