ברכת הזבח על תמורה· רבי אהרן שמואל קאידנוור
דף כד.
חדושים
גמ' אין מרגילין בבכור (מיימוני פ"א מה' בכורות) ופסק הרב דלא כב"ש וראב"ש והאמוראים דלקמן שנתנו טעם לאיסורא אליבא דראב"ש קאי ולא קיי"ל כיחידאה והכ"מ כתב שם שרש"י לא פירש כן ובדברי רש"י שלפנינו לא מצאתי שום הכרע דלא פי' כן אכן במס' בכורות (דף ל"ג) פי' להדיא דלא כהרמב"ם שפירש דלמערבא ולר"י בר אבין אף חכמים מודו דאין מרגילין משום שנראה כעובד או (גייזיה) [גזירה] כו' וכ"פ הרא"ש והטור ביו"ד סי' ש"ז ע"ש:
תוס' ד"ה ראב"ש כו' מ"ש הכא ממתני' כו' (כצ"ל) ויש לחלק (ועיין בתוס' דבכורות שם דבריהם מבוארים ביותר) אבל הכא דהופרשו לאחריות כו'. כצ"ל. ורש"י לא פירש כן דגם הכא מיירי כשהפריש השני אחר מום דראשונה ק"ל:
סליק פירקא
הגהות
גמ' אמר ר' אושעיא המפריש ב' חטאות כו' (מיימוני פ"ד מה' פ"ה):
רש"י ד"ה רב סבר כו' לה כוותי' וכיון כו' מצוה בראשון אבל כו' הד"א:
ד"ה אין מרגילין כו' לצורך נפחים או לצורך דבש ושאינו רוצה כו' עד זנבו כצ"ל והס"ד:
ד"ה לא כו':
ד"ה יוציא לבית כו' בקדושתא קיימא הס"ד:
ד"ה אידי כו' המוקדשים מ"ש. הד"א:
ד"ה אלמא כיון כו' יפה גבי הרגלה כו' ליה להרגיל כו' דסופו להרגיל כו' כצ"ל והד"א:
תוספות ד"ה ואידך ה"ל כו' שלא יתכפר בו אלא בשני (ר"ל אליבא דרב) שבזוג כו':
סליק פירקא.