ברכת הזבח על תמורה· רבי אהרן שמואל קאידנוור
דף כג.
חדושים
תוספות ד"ה וטעמא דצבור כו' בהדיא ממתניתין דקתני כו' (כצ"ל) אמר לר"ה לא פריך מידי. עכ"ל. ונראה דמשו"ה פסק הרמב"ם כר"ה דלדידי' מתני' דיומא אתיא נמי כרבנן ודלא כמ"ש בכ"מ שם (פ"ד דין ג') ע"ש. ואפשר לפרש דגם דעת הכ"מ הוא כן ודלא כמו שהבינו בתוי"ט בסוף פירקין. ודו"ק:
הגהות
גמ' סיפא סתם לן כר' ומאי כו' כצ"ל:
אמר רב הכל מודים כו' (מיימוני שם).
והתניא יאכלו מה ת"ל כו' (מיימוני פ"י מה' מע"ק):
רש"י ד"ה הכל מודים כו' מתה וכי פליגי כו' הד"א:
ד"ה אלא לר' אבא כו' נדחים ולא נאבדה כו' הד"א:
ד"ה ועדיין לא כו' שהקריב מדעתו בלא נמלך כצ"ל:
ד"ה אלא לר"א כו' וקודם שחיטה נמצאת כו' הד"א:
ד"ה ורבנן סברי כו' תמות דברי ר' כו' הד"א:
ד"ה אפי' גבי כו' אכילה הוגנת הס"ד:
ד"ה יאכלוה הא דיאכלוה כו' כצ"ל:
ד"ה השני ירעה כו' לה לעיל הס"ד:
תוספות ד"ה הכל מודים כו' לישנא דמתני' כן. הס"ד: