ברכת הזבח על תמורה· רבי אהרן שמואל קאידנוור
דף כא.
חדושים
גמ' א"ל משנינא כו'. מדברי רש"י נראה דהי' להם איזה גי' אחרינא וחסר בתלמוד שלפנינו:
דלא קריבי' כו' קדש הם הם קריבים ואין תמורתן קריבה. וקשה דלעיל (ה' ע"ב) יליף לה מלה' הוא ואין תמורתו קריבה והם מפיק לה בהוייתן יהו. שוב מצאתי בתוס' שהקשו כן בזבחים (ל"ז ע"ב) ע"ש:
תוספות ד"ה אי קסבר כו' וקשה דלמ"ד לא קידשה כו'. ודברי רש"י בזבחים לק"מ דפי' דגם המקשן איירי בבכור (שנצרך) [ברככת הזבח: שנזרק] דמו לפני הבית וע"ש וק"ל:
הגהות
גמ' תמורת הבכור כו' (מיימוני פ"ג ופ"ד מה' תמורה)
המטיל מום בתמורה כו' (מיימוני פ"א מה' איסורי מזבח):
ואם באו תמימים כו' (מיימוני פ"א מה' בכורות):
מבבל ולא קיבלו ממנו כו' כצ"ל:
יכול יעלה אדם מעשר שני בזה"ז כו' כצ"ל (מיימוני פ"א ופ"ב מה' מעשר שני):
רש"י ד"ה הרי אלו כו' שלא ימכרו באיטליז לאחר כו' כצ"ל:
ד"ה ותיבעי' כו' בכורות התשיעי נאכל במומו. הס"ד:
ד"ה בכור ומעשר כו' עולותיכם כו' ותרומת כו' בכור אינו נאכל כו':
ד"ה בכורים אינם נאכלים אלא בירושלים ותרומה כו' ביכורים כצ"ל והס"ד:
תוספות ד"ה ה"ג רש"י כו' כל קושיין ודקדק מורי כו' והא דאמר דאין נאכלים דלא היה להם הנחה כו' כצ"ל והד"א: