אור ברסלב

ברכת הזבח על תמורה· רבי אהרן שמואל קאידנוור

דף כ:

דף כ.

חדושים

תוס' ד"ה בדמיהם כו' משום דאתי לאחלופי (והוא לשון הירושלמי שהביא רש"י דצריך לאשמעינן דתמורה תמות לר"א ודו"ק) כדאיתא כו' והאי טעמא לא שייך במפריש נקבה לאשם (ר"ל כיון דליכא קרבן אשם הראוי ליקרב) ותירץ דנ"ל דלא אמר הני טעמי דלעיל כו' יקרב עולה וה"נ כו' כצ"ל. ודברי התוס' הללו בתירוצם צל"ע דמהי תיתי לומר דתמורת אשם תיקרב לאחר כפרה ועוד דהא פריך מסיוע דריב"ל ואולד שני קאי שהיה ולד תמורה ולא אתמורה בעצמה. וצ"ל דקושית המקשן הוא לדעת התוס' דמסתמא קיי"ל כריב"ל דתני רב חנניא לסיועיה ולעולם ולד תמורה לא קרב כיון דיש לו דחיית אמו וא"כ תו לא קשה קושית התוס' מר"נ אמר רבה אלא דיש להקשות קושית התוס' מהצריכותא דלעיל מלשון הירושלמי שהביא רש"י וע"ז תירץ דהירושלמי והצריכותא קאי אתמורה ולא אולד ודו"ק כנ"ל:

בא"ד דצ"ל דפריך מהאי משנה כו' עכ"ל: ור"ל ומאי פריך דילמא שאני אשם דאיכא לאחלופי בולד תמורה אלא ע"כ צ"ל כפירוש התוס' וק"ל:

הגהות

גמ' תמורת אשם ולד תמורה כו' ר' אלעזר אומר ימותו ור' אליעזר כו' (מיימוני פ"ג ופ"ד מה' תמורה) דברי ר"א לדברי חכמים כו' ובתוי"ט הגיה ר"א אומר ימותו ר' אלעזר אומר יביא כו' גם הגיה במתני' דתמורת עולה ר' אלעזר וע"ש טעמו:

ובזמן שהיא נדבה כו' (מיימוני פ"ג מה' מע"ק)

אע"פ שהוא כהן עבודתה כו' כצ"ל:

מחלוקת לאחר כפרה כו' (מיימוני פ"ד מה' תמורה):

רש"י ד"ה עושה תמורה כו' קרבי שלמים הא קדוש גופייהו כו' כלומר ובעי רעייה כו' כעולת נקבה. הס"ד:

ד"ה ועוד האמר ר"ש דקדשה כו' כצ"ל:

ד"ה ולד תמורה כו' לאשמו וילדה. הס"ד:

ד"ה ואם היה כהן אותו שהפריש האשם כו' כצ"ל והשאר נ"ל למחוק:

ד"ה מחלוקת כו' ורבנן אמרי כו' איחלופי הוא והולד כו' כצ"ל:

ד"ה מדר"י כו' על אמו אבל הכא כו' הד"א:

תוספות ד"ה אבל לפני כו' שהתמורה נמי דמיה קריבה לעולה ס"ל כצ"ל נ"ל:

ד"ה ולד שני כו' ותירץ דפריך כו' וא"כ לר"א דאמר (לעיל במתני') ולד כו' כ"ש שני הס"ד:

תוכן העניינים

ברכת הזבח על תמורה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה