ברכת הזבח על תמורה· רבי אהרן שמואל קאידנוור
דף יט: · הגהות
גמ' במפריש נקבה לאשם דאין כו' (מיימוני פ"ה מה' פ"ה).
הוי אמינא עולה הוא דלא קרבה כו' כצ"ל:
המפריש נקבה לאשם תרעה כו' (מיימוני פ' ט"ו מה' מע"ק ופ"ד מה' פ"ה וה' תמורה):
הקדיש זכר לדמיו קדוש כו' (גז"ש פ' ט"ו מה' פ"ה)
א"ל ר"ש לטעמיה דאמר כל מידי דלא חזי לי' לגופיה כו' דלא חזי ואמר ר"ש דקדיש שאני כו' כצ"ל:
ת"ר המקדיש נקבה לעולתו ולפסחו כו' כצ"ל (מיימוני שם ופ"א מה' תמורה):
רש"י ד"ה ליכא שם כו' שם אשם הס"ד:
ד"ה והאי נמי כו' וליקרב אשם הס"ד:
ד"ה תימכר שלא כו' הגוף ותימכר מיד כו' הד"א:
ד"ה כל עצמן כו' אינן קדושים. הס"ד:
ד"ה בכור קדוש כו' לפני זמנו הס"ד:
תוספות ד"ה פשיטא כו' אלא דע"כ שאנו צריכים כו' ועוד דלעיל פירשתי דעולת כו' אע"ג דסוף האם להיות שלמים היינו משום דמותר הפסח קרב שלמים וחשיב להו כו' כצ"ל נ"ל:
ד"ה ר"ש כו' דאית לי' אליבא דר"א אף לעולתו אין עושה תמורה וא"כ במפריש נקבה לעולה נמי כו' כצ"ל נ"ל:
ד"ה זאת אומרת כו' ממקדיש לדמי נסכים כו' כצ"ל:
ד"ה אשם בן שנה כו' עיבור צורה והרב רבי אפרים כו' לא שנו אלא לשמו אבל שלא לשמו חייב והוי אשם פסול כצ"ל והס"ד:
ד"ה והאי מחוסר זמן דלא חזי ואמר ר"ש כו' כצ"ל: