ברכת הזבח על תמורה· רבי אהרן שמואל קאידנוור
דף ח: · חדושים
גמ' לא שנו אלא כהן לכהן כו' (מיימוני פ"א מה' בכורות) ופסק דלא כרב חסדא אלא כרב אשי דלקמן דאף לישראל שרי למכור:
תוס' ד"ה דילמא אזיל כו' כדאמרינן בבכורות דבכור ביד ישראל כו' דילמא יחשדוהו עליו ופריך והא אמר כו' כך הי' נראה להגיה ולמחוק השאר. אכן יש ליישב דה"פ כשהמום נעשה ברשותו והוא מטריח עצמו לשאול עליו לחכם מסתמא הוא עשה המום דהא לאו דידי' הוא דצריך ליתנו לכהן אבל משקבלו מהכהן אינו נאמן דדידי' הוא וק"ל. ולפי"ז אין למחוק כלום: