ברכת הזבח על תמורה· רבי אהרן שמואל קאידנוור
דף ה: · הגהות
גמ' חוץ מן הבכור ומן המעשר (מיימוני פ"א מה' בכורות).
הוא קרב ואין תמורתו קריבה ע"ל (דף כ"א ע"א) מ"ש בס"ד:
ותנן המקדיש בעלי מומים כו' (מיימוני פ"א מה' איסורי מזבח):
רש"י ד"ה ה"ג והרי בכור (שייך לקמן) דנאמר בו לא תפדה קדש הם כצ"ל (ומ"ש מכאן ואילך פי') ר"ל פי' על הגי' זו ובמקצת ספרים ליתא:
ד"ה תצא זו כו' עד ד"ה ולאביי האי יהיה כו' ועיקר:
ד"ה ולאביי האי יהי' קדש כו' כצ"ל:
ד"ה קמ"ל כו' דתרווייהו קדישי והס"ד:
ד"ה ה"ג והרי כו' שכתבתי לעיל:
ד"ה ותנן בפ' כו' באיטליז ונשקלין בליטרא [ברכת הזבח: כו'] בקדשים. יש להם כו' מום ופדאם תופסין כו' הד"א:
ד"ה מדם הפר כו' הפנימי הדבר ידוע כו' זה את זה הד"א והס"ד:
ד"ה עברה עברה כו' אשר יעבור. הס"ד:
ד"ה לכדאמר כו' מן המעשר וא"ל כו' הד"א:
ד"ה מכל מעשרותיכם כו' תרומה גדולה. הס"ד:
ד"ה כרי כו' ראשית דגנך. הס"ד:
ד"ה מאי לא יחלל כו' ומשום דידה איצטריך כו' מהני דלהכי לא כו' כצ"ל:
ד"ה שאני התם כו' לא לרצון. הס"ד: