אור ברסלב

ברכת הזבח על תמורה· רבי אהרן שמואל קאידנוור

דף ה:

דף ה.

חדושים

תוס' ד"ה ולרבא האי כו' העברה מבכור כו' לומר בהוייתו יהא. ר"ל אלא בע"כ אתי למעוטי בכור בעל מום דנמכר ק"ל:

ד"ה שאני התם כו' ולאביי א"כ נימא קרא לא יחל מאי לא יחלל עכ"ל. ר"ל דלאביי לית לי' סברא זו וס"ל דגם בלא ל' יכול ללמוד כן ש"מ דרבא לא ס"ל כן אלא מצד הלמ"ד. ויותר נראה דה"פ דהתוס' ס"ל דהכל הוא מלשון המקשן דהקשה על אביי דנימא קרא לא יחל ולמה לי ל' יתירה אלא בע"כ לאורויי סברא דרבא אתי ומשני דל' יתירה אתי לאשמעינן דהיא נעשה חללה ודלא כמשמעות פירש"י והוא הנכון ודו"ק:

הגהות

גמ' חוץ מן הבכור ומן המעשר (מיימוני פ"א מה' בכורות).

הוא קרב ואין תמורתו קריבה ע"ל (דף כ"א ע"א) מ"ש בס"ד:

ותנן המקדיש בעלי מומים כו' (מיימוני פ"א מה' איסורי מזבח):

רש"י ד"ה ה"ג והרי בכור (שייך לקמן) דנאמר בו לא תפדה קדש הם כצ"ל (ומ"ש מכאן ואילך פי') ר"ל פי' על הגי' זו ובמקצת ספרים ליתא:

ד"ה תצא זו כו' עד ד"ה ולאביי האי יהיה כו' ועיקר:

ד"ה ולאביי האי יהי' קדש כו' כצ"ל:

ד"ה קמ"ל כו' דתרווייהו קדישי והס"ד:

ד"ה ה"ג והרי כו' שכתבתי לעיל:

ד"ה ותנן בפ' כו' באיטליז ונשקלין בליטרא [ברכת הזבח: כו'] בקדשים. יש להם כו' מום ופדאם תופסין כו' הד"א:

ד"ה מדם הפר כו' הפנימי הדבר ידוע כו' זה את זה הד"א והס"ד:

ד"ה עברה עברה כו' אשר יעבור. הס"ד:

ד"ה לכדאמר כו' מן המעשר וא"ל כו' הד"א:

ד"ה מכל מעשרותיכם כו' תרומה גדולה. הס"ד:

ד"ה כרי כו' ראשית דגנך. הס"ד:

ד"ה מאי לא יחלל כו' ומשום דידה איצטריך כו' מהני דלהכי לא כו' כצ"ל:

ד"ה שאני התם כו' לא לרצון. הס"ד:

תוכן העניינים

ברכת הזבח על תמורה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה