ברכת הזבח על מעילה· רבי אהרן שמואל קאידנוור
דף יא. · הגהות
גמ' המפריש מעות לנזירתו כו' (מיימוני פרק ד' מה' מ"ע).
דמי חטאת ילכו לים המלח כו' (מיימוני פ"ה מה' פ"ה)
וליתני המפריש מעות לקינים לא כו' כצ"ל:
ר"ש אומר הדם קל כו' (מיימוני פ"ב מה' מעילה):
ת"ר מועלין בדמים (מדרבנן לפירוש השני דרש"י והתוס'):
מ"ט דאין מועלין כו' (ול"ג מ"ט דת"ק. תוספות)
וכי יש לך דבר כו' כצ"ל:
רש"י ד"ה ואם עד כו' שנתה תרעה כו' קדושת דמים כצ"ל והד"א:
ד"ה ומ"ש כו':
ד"ה רישא כו' וחטאת שמתו כו' בעליה אבל כו' לפלוגי. הס"ד:
ד"ה המפריש מעות כו' להביא בכולן שלמים כו' מועלים בהם ומ"ט כו' ולא מועלים הד"א והס"ד:
ד"ה מעות כו' (היה) [ברכת הזבח: הי'] בנזיר. הס"ד:
ד"ה מתקיף כו' ולא מועלים מפני כו' מעות לקינים כו' ולא מועלים דכיון. כצ"ל:
ד"ה אמר רבא כו' מעות לקינים למאי מייתי להו כו' כצ"ל:
ד"ה יצא לנחל כו' אבל במקדיש כו' לנחל קדרון כצ"ל. והס"ד:
ד"ה וקבעי עלה מ"ט כו' כצ"ל:
תוספות ד"ה מ"ש סיפא דמיפלגי כו' (משמע מדבריהם דל"ג בגמ' מ"ש רישא דלא מיפלגא ק"ל) בתרי בבא. הס"ד:
ד"ה הא תני גבי תמורה כו' משום תמורה כו' כצ"ל:
ד"ה המפריש מעות כו' וקדשים קלים לית בהו מעילה. כצ"ל והס"ד:
ד"ה מת הנזיר כו' מפרש טעמא הס"ד:
ד"ה דמי כו' בעליה. הס"ד:
ד"ה ואין כו':
ד"ה יצא כו' מדרבנן קאמר כו' בגמ' הס"ד וכצ"ל:
ד"ה ירדו כו' כצ"ל:
ד"ה מפני כו' ולכשיגדלו יכשרו כו' ואגב תורים כו' נקטי' הס"ד:
ד"ה אמרה תורה הבא תורים כו' דלא נהנים כו' כצ"ל:
ד"ה מ"ט כו' הכא דמועלים כו' מדאורייתא אין מועלין. הס"ד וכצ"ל:
ד"ה אין לך דבר כו' שלא נעשית כו' כצ"ל נ"ל:
ד"ה לול קטן כו' והכבש ממוצע למזבח כצ"ל: