ברכת הזבח על מעילה· רבי אהרן שמואל קאידנוור
דף יא.
חדושים
תוספות ד"ה תרי מעוטי כתיבי תימא דבחד כו' (כצ"ל) וא"כ צריך לכתוב ושמו כדי שלא נלמוד משם כו' כצ"ל ולפי"ז הוי כמו שתירץ בחד מיעוטא דושמו סגי והערופה לא נקט אלא אגב דושמו ודוחק. אבל בחולין וזבחים הניחו בקושיא:
הגהות
גמ' המפריש מעות לנזירתו כו' (מיימוני פרק ד' מה' מ"ע).
דמי חטאת ילכו לים המלח כו' (מיימוני פ"ה מה' פ"ה)
וליתני המפריש מעות לקינים לא כו' כצ"ל:
ר"ש אומר הדם קל כו' (מיימוני פ"ב מה' מעילה):
ת"ר מועלין בדמים (מדרבנן לפירוש השני דרש"י והתוס'):
מ"ט דאין מועלין כו' (ול"ג מ"ט דת"ק. תוספות)
וכי יש לך דבר כו' כצ"ל:
רש"י ד"ה ואם עד כו' שנתה תרעה כו' קדושת דמים כצ"ל והד"א:
ד"ה ומ"ש כו':
ד"ה רישא כו' וחטאת שמתו כו' בעליה אבל כו' לפלוגי. הס"ד:
ד"ה המפריש מעות כו' להביא בכולן שלמים כו' מועלים בהם ומ"ט כו' ולא מועלים הד"א והס"ד:
ד"ה מעות כו' (היה) [ברכת הזבח: הי'] בנזיר. הס"ד:
ד"ה מתקיף כו' ולא מועלים מפני כו' מעות לקינים כו' ולא מועלים דכיון. כצ"ל:
ד"ה אמר רבא כו' מעות לקינים למאי מייתי להו כו' כצ"ל:
ד"ה יצא לנחל כו' אבל במקדיש כו' לנחל קדרון כצ"ל. והס"ד:
ד"ה וקבעי עלה מ"ט כו' כצ"ל:
תוספות ד"ה מ"ש סיפא דמיפלגי כו' (משמע מדבריהם דל"ג בגמ' מ"ש רישא דלא מיפלגא ק"ל) בתרי בבא. הס"ד:
ד"ה הא תני גבי תמורה כו' משום תמורה כו' כצ"ל:
ד"ה המפריש מעות כו' וקדשים קלים לית בהו מעילה. כצ"ל והס"ד:
ד"ה מת הנזיר כו' מפרש טעמא הס"ד:
ד"ה דמי כו' בעליה. הס"ד:
ד"ה ואין כו':
ד"ה יצא כו' מדרבנן קאמר כו' בגמ' הס"ד וכצ"ל:
ד"ה ירדו כו' כצ"ל:
ד"ה מפני כו' ולכשיגדלו יכשרו כו' ואגב תורים כו' נקטי' הס"ד:
ד"ה אמרה תורה הבא תורים כו' דלא נהנים כו' כצ"ל:
ד"ה מ"ט כו' הכא דמועלים כו' מדאורייתא אין מועלין. הס"ד וכצ"ל:
ד"ה אין לך דבר כו' שלא נעשית כו' כצ"ל נ"ל:
ד"ה לול קטן כו' והכבש ממוצע למזבח כצ"ל: