ברכת הזבח על מעילה· רבי אהרן שמואל קאידנוור
דף ז.
חדושים
גמ' אמר ר"פ לא אמר רע"ק כו' אבל דם כו' (מיימוני פ"ג מה' מעילה) וז"ל הרב שם דין א' או שיצא הבשר והדם כולו קודם זריקה כו' בכל אלו מועלין. וכתב הכ"מ נ"ל שט"ס הוא וצ"ל או שיצא דם והבשר כולו דגרסינן בפ"ק דמעילה כו' אבל יצא דם אין זריקה מועלת ליוצא ותניא כוותי' משמע בהדיא דדם אפילו יצא מקצתו אין זריקה מועלת דהא בשר אין זריקה מועלת בו אלא ביצא מקצתו ובההיא גונא קאמר דבדם אין זריקה מועלת בו. עכ"ל. ולא דק דאי יצא מקצת דם ומקצת נשאר בפנים וזרקו כשר הקרבן אפי' באכילה כדאיתא במתני' דזבחים (פ"ב ע"א) ופסקא רבינו (בפ"ב מה' פ"ה דין ט"ו) ע"ש. אלא בע"כ מיירי שיצא כולו וחזר לפנים וזרקו דאז אין זריקה מועלת ליוצא וכך פי' התוס' ורש"י וכ"כ הרמב"ם (פ"א מה' פ"ה דין ל"ה) ע"ש וא"כ לשון הרמב"ם לשון ערומים הוא. וז"ב ודו"ק:
והרי דמן מונח בכוסות מועלין בשתיהן כו'. ק"ק דהו"ל למיפשט מכאן דלא היתר זריקה שנינו כ"א היתר אכילה ומכאן נראה לי להוכיח דזהו הטעם של הרמב"ם שפסק כר"י דהיתר אכילה שנינו שר"א ור"ע כולהו ס"ל כוותי' והתוס' לעיל בד"ה בשר ק"ק כו' דחקו ליישב מתני' גם לדברי האומר היתר זריקה ושחיטה שנינו ע"ש ודבריהם דחוקים מאד גם פשט לשון הגמ' דכאן לא משמע כפירושם. וע"ל שכתבתי עוד טעם לדברי הרב ז"ל ע"ש:
רש"י ד"ה והא בעא כו' נשפכין שירי הדם כו' וקא מיבעי' לי' חישב בשעת שפיכת שיריים כו' לא ידעתי האיך נעלם מהם דברי הגמ' דזבחים והביאו התוס' ע"ש:
ד"ה אמר רבא כו' לא אמר שדינן הוא ליאבד כו' ר"ל דא"כ הוי דינן כיוצא שגם הוא עומד לישרף ולא מהני בי' זריקה לאפוקי ממעילה ק"ל:
תוספות ד"ה אלא דקתני כו' דבר העומד לישרף וליאבד כו' ועדיין לא הגיע בשעת מחשבה (וכ"ז דלא כפרש"י דלרש"י מתורץ קושיית רב אסי אר"י ולפי' התוס' לא השיב לו ר"י כלום גם לרבא ודו"ק) ומ"מ כו' ליצא כו' לגירסא כו' רב אסי לר"י כיון כו' קודם זריקה כצ"ל והס"ד:
ד"ה לא אמר ר"ע כו' אלא שחט שתיהן בבת אחת. יש להסתפק אי ר"ל בסכין ארוכה משמע או אפי' בזא"ז וקרי לה בת אחת דכשר ליזרק כו' (כצ"ל נ"ל) ודברי הרמב"ם נוטים לפי' הב' ע"ש וק"ל:
הגהות
גמ' מחשבין על האבוד כו' (מיימוני פי"ד מה' פהמ"ק):
בני אי אתה אומר כן כו' כצ"ל:
רש"י ד"ה אלא הא כו' על השרוף. כלומר כו' כצ"ל:
ד"ה אמר רבא כו' מידי מעילה והא דקאמר כו' ליאבד ולישרף הד"א והס"ד:
ד"ה שחט בשתיהן כו' שחזר כו' מועלין בו כו' כצ"ל:
ד"ה א"ל בלשון כו' הוא שיצא הס"ד:
תוספות ד"ה חישב לנשפכים למחר כו' יצאו שפיכת שיריים והקטרת אימורים כו' וגם לא קבעי כו' וטעמם משום דבעינן שיחשב בארבע עבודות כו' ושפיכת שיריים אכילה כו' לזרוק הדם שנשפך מן הכלי למחר כו' הולך לאיבוד כצ"ל והס"ד:
ד"ה א"ל ר"ז כו' לא איפגל כו' רצה לאוכלו אוכלו הנך כו' כצ"ל:
ד"ה לכפר פאגי כו' ואמר לי אומר הי' ר"ע זריקה כו' כצ"ל:
ד"ה תשובה גנובה (שייך לע"ב) הו"ל לאחשובי הני אימורים כו' כ"ש חטאת. הס"ד וכצ"ל: