ברכת הזבח על מעילה· רבי אהרן שמואל קאידנוור
דף ו:
חדושים
רש"י ד"ה אימורי ק"ק כו' וחזרו וזרק דמן עכ"ל. וכך פי' לעיל בבשר קדשי קדשים. ולא נהירא דבהדיא מוכח בזבחים (צ' ע"א) ובמנחות (מ"ז ע"ב) דבאימורים אף דנשארו אבראי ס"ל לרע"ק דמועיל הזריקה כיון דגופא דזבחא היא ובהדר עיילינהו כ"ע ל"פ ואפי' ר"א מודה דזריקה מועלת ע"ש ודוקא בשתי הלחם בעינן דהדר עיילינהו ע"ש ונראה דמה שדחק לרש"י לפרש כן הוא מדאמר ר"פ בגמ' דביצא דם וחזר מודה ר"ע ש"מ דפלוגתייהו באימורים שיצאו וחזרו. ואין זה כדאי לדחות ראיות ברורות הנ"ל דמידי איריא דבדם א"א בע"א כ"א שחזר ונזרק אבל פלוגתת אימורים איירי אפי' בנשארו אבראי. ודוק נ"ל:
תוספות ד"ה בשר ק"ק כו' אכילה שנינו ולמ"ד היתר זריקה כו' וטמא דבעינן יותר לטהורים והכא כיון כו' בשרה ממעילה כך לא ימעלו בבשר כו' אף לדבר זה דין הוא כו' אבל שאר פסולין דחמירי מודה ר"ע שאין דומיא כמפריש שהרי כמה כו' מסתברא לי' דמועיל כצ"ל ועיין במנחות בגמ' (דף י"ב ע"א וב') דאיכא מ"ד דס"ל דה"ה [ברכת הזבח: בחסרון] נמי מהני וע"ש ומהתימא שלא זכרו התוס' מסוגיא זו כלל:
ד"ה כי אמר ר"ע כו' מקצתו יצא דדמי לי'. הס"ד. ור"ל דחדא היא בפנים וחדא היא בחוץ. ק"ל:
ד"ה א"ל רב אסי לר' יוחנן כו' והא אבוד כו' שאינו כלל בעולם קאמר כו' גבי יצא כולו אמאי כו' אף כשיצא כולו ומי אמר רב אסי כו' דהא פירשתי במתני' כו' אמר ר' אסי כו' כצ"ל. ומ"ש וקשיא מה היא התשובה כו' ר"ל מאי פריך רב אסי אר' יוחנן מאבוד ושרוף אפסול יוצא דכיון דפסול יוצא יליף לה ממפריש דמקצתה בפנים ומקצתה בחוץ משא"כ בכולה בחוץ לא דמי למפריש כמו שאר פסולין שכתבו התוס' לעיל ועיין מ"ש לעיל:
הגהות
גמ' בשר קדשי קדשים שיצא כו' (מיימוני פ"ב מה' מעילה).
אמר ר"ע והרי המפריש כו' (שם פ"ג)
עומדות לא כשם כו' כצ"ל:
אימורי קדשים קלים כו' (שם פ"ב)
איתמר אמר ר"י כי אמר כו' (פ"ג שם):
רש"י ד"ה והרי שתיהן כו' מותר חטאת משעה כו' כצ"ל:
תוספות ד"ה והני תרתי כו' לאשמעינן פלוגתא כו' הזריקה דאכתי לא כו' לענין מעילה דהא קאמר עלה כו' כצ"ל: