ברכת הזבח על מעילה· רבי אהרן שמואל קאידנוור
דף ו.
חדושים
גמ' לאו דהוי שהות למיזרקיה כו' וקתני מועלים בו. נראה דה"ק דאע"ג דהוי פיגול אפ"ה אמרינן בי' כל העומד ליזרק כו' דשאני פסול מחשבה כו' אבל בפסול הלנה למאי דמשני לעיל דקבלו' סמוך לשקה"ח ס"ל דקודם זריקה מועלין אף דלאחר זריקה אין מועלין ואין אומרים קודם זריקה כל העומד כו' דאינו עומד כלל כיון דקבלוהו בלילה אבל בפסול פיגול עומד ליזרק לאקבועי אפיגולו כנ"ל לשיטת רש"י והתוס' לא פי' כן וכמ"ש בס"ד ודבריהם דחוקים בעיני ודו"ק:
תוספות ד"ה ת"ש כו' פיגול הוי כמו כו' (כצ"ל נ"ל) אמנם קשה היכי קאמר דמיירי דהוי שהות כו' עכ"ל. נראה דס"ל דלא אמרינן אפי' לר"ש היתר זריקה אלא כשראוי ממש לזריקה שלא פיגל עדיין לא בשחיטה ולא בקבלה אלא א"כ פיגל בהולכה או בזריקה ולכך הקשו דקודם זריקה דמועלים בו לדעת המקשן א"כ באיכא שהות למיזרק והי' ראוי ג"כ ליזרק ביום ולא נעשה פיגול אלא אחר הקבלה ולכך מוכיח המקשן דהיתר אכילה שנינו א"כ אימתי נעשה פיגול קודם זריקה ואחר הקבלה ודו"ק. אכן לפי מ"ש בשיטת הגמ' ופירש"י א"צ לעייל בפרצה דחוקה דהתוס' נ"ל:
הגהות
גמ' ליתני קודם שקיעה ולאחר שקיעה כו' כצ"ל:
רש"י ד"ה כיצד לן כו' כזריקת כשר כו' כצ"ל:
ד"ה ת"ש כו' דיש נותר הס"ד:
ד"ה לאחר זריקה כו' בקדשי קדשים כזריקת כשרה ופליגי אדר"ג והכא ליכא כו' דהא ס"ל כו' כזריקת כשר כצ"ל והד"א והס"ד:
ד"ה מאי לאו כו' וטעמא משו"ה הוא דפיגול אינו מוציא כו' דבעינן שזרק כצ"ל והס"ד:
ד"ה לא דלא זרק אלא כו' כצ"ל נ"ל:
ד"ה אבל זרק כו' אין מועלין הס"ד:
תוספות ד"ה כיצד לן לפני כו' קתני מיהא לפני זריקה מועלים בו לאו כו' שהות כו' לא דלא הוי לי' שהות לאחר שקה"ה מועלים בו כו' כצ"ל:
ד"ה ת"ש ר"ש כו' וזה אינו דלמ"ד היתר אכילה כו' וחוץ למקומם כו' ור"ש דמתניתא מיירי כו' זריקה ואית לי' היתר זריקה שנינו כצ"ל והס"ד:
ד"ה ת"ש כו' דבלא פיגול אין מועלים כו' דהוי שהות למיזרק (דבלא שהות הי' דוחק להעמידן בעיני המקשן ק"ל) אבל כו' מכיון שנתקנה בהכשר מיד כו' כצ"ל: