ברכת הזבח על מעילה· רבי אהרן שמואל קאידנוור
דף ה.
חדושים
רש"י ד"ה אבל דם איזריק כו' כרבי יוחנן. עכ"ל. ומיהו עכ"פ כחזקיה לא אתי שפיר מתני' ולהכי פסק הרמב"ם כר"י לגבי חזקיה רבי' ודלא כמ"ש התוס' דדיוק זה אינו חשוב בעיני התלמוד כו' דאין זה מדרך התלמוד שלא להשיב על דברי המקשן. וטעות נזדקר לפני הרב הכ"מ שנראה שם מדבריו בדין א' דחזקי' ס"ל דהיתר זריקה שנינו וז"ל שם נחלקו חזקיה ור"י דהיתר זריקה שנינו או היתר אכילה שנינו דחזקי' סבר היתר זריקה שנינו כו' הדם אפי' נזרק שלא בהכשר כו' ואע"ג דשנינהו חזקיה שנויי דחיקי ניהו כו' עכ"ל. ודברי תימא הן דחזקי' לא שני מידי וכל הסוגיא הוא בפלפולא דלא כחזקי' אלא אי היתר זריקה או אכילה שנינו גם חזקי' ס"ל דהיתר שחיטה שנינו וק"ל. וע"ל (דף ו' סוף ע"א) מ"ש עוד בזה:
ד"ה ושקבלו פסולין בעלי מומין כו' ובמתני' [לעיל ד"ה בדבור הקודם] פי' דבטמאין מיירי ושם כתבתי דצ"ע למה פי' כן גם בדבריו שבכאן סתרי זא"ז. ומ"ש וה"ה נמי דתני ברישא להא. ר"ל ברישא דמתני' קודם כלל אמר ר"י כו' תני נמי חוץ למקומן ושקבלו פסולין כו'. ק"ל:
תוספות ד"ה שקיבלו פסולין כו' דמשמע הא קבלוהו כשרים מיד כו' כי היכי דהוי פריך ל"ל למיתני קבלוהו פסולין כי אמרינן דהיתר כו' כצ"ל ור"ל דאף דקבלוהו כשרים ולא נזרק הדם מועלין למ"ד דהיתר אכילה שנינו. וק"ל:
בא"ד סד"א דה"ה כי נמי קבלוהו כו' עבודה קמייתא נקט דמקבלה ואילך כו' עכ"ל. כונתם דרך כלל הוא דכי נקט קבלה לחוד נוכל לומר דנקט עבודה קמייתא וא"כ אין לדקדק היתר זריקה די"ל דה"ה קבלוהו כשרים אבל אי נקט קבלה וזריקה ודאי יש לדקדק דלא הו"ל למינקט קבלו כיון דנקט גם זרקו בחדא והו"ל למינקט זרקו לחוד ודו"ק:
ד"ה חטאת כו' דלגבי מעילה יש כו' כשרים וזרקו פסולים אין מועלים כו' (כצ"ל נ"ל) דהא דקתני זרקו פסולים לאו דוקא (ר"ל אלא אפי' זרקו כשרים דכבר הוזה ואין טעון כיבוס. ק"ל) ואגב כו' והא דנקט קבלוהו אגב כו' ור"ל ולעולם אפי' קבלו כשרים כיון שזרקו פסולים מועלים דהיתר אכילה שנינו ק"ל:
הגהות
גמ' היכי דמי אילימא דזרקוהו כו' אלא לאו דקבלוהו פסולים (ויש מגיהים אע"ג דזרקוהו כו') וזרקוהו כשרים וקתני מועלים בו כו'. כנ"ל להגיה ועיין ברש"י. ודו"ק:
ונפסלה איזו היא שהיתה כו' כצ"ל.
חוץ למקומה חוץ לזמנה. כצ"ל:
רש"י ד"ה אלא לאו כו' ואע"ג דזרקוהו כשרים מועלים בו כו' אע"ג דזרקוהו פסולים אין מועלין בו דמשעה כו' כצ"ל:
ד"ה מתקיף לה כו' פסולה שניתז דמה כו' כצ"ל:
ד"ה קבלו פסולין דמה טעון כיבוס כו' קבלו פסולים דוקא קתני פסולים ולא כשרים כצ"ל והס"ד:
ד"ה קרי כאן אשר כו' כצ"ל:
תוספות ד"ה חזקיה אמר כו' וכחזקיה לא דייקא. הס"ד:
ד"ה לאו דלן דם כו' לר"י דפריך מינה. הס"ד:
ד"ה לא דלן בשר ומ"מ כו' (כצ"ל נ"ל) בפסול דם ורישא דומיא דסיפא כו' כצ"ל. ואח"כ שייך ד"ה שקבלו פסולים:
ד"ה מתקיף לה כו' איכא לפלוגי כו' למיתני תרתי כצ"ל והס"ד: