ברכת הזבח על מעילה· רבי אהרן שמואל קאידנוור
דף ד:
חדושים
גמ' סיפא ודאי מסייעא לי' מ"ש הלנה דקעביד כו' כצ"ל. ור"ל סיפא ודאי כו' קושיא היא בתמיה מנ"ל דמסייע ליה דילמא שאני לן מפיגול ופריך מ"ש ומשני הלנה כו' ק"ל:
רש"י ד"ה אבל מחשבת כו' כדאוקמינא ברישא עכ"ל. ולקושיא ראשונה אי בעולה פשיטא צ"ל דלא חש להשיב עליה והתוס' לשיטתייהו תי' בע"א:
הגהות
גמ' פיסקא. כלל אמר ר' יהושע כל שהיתה כו' עד את דמה א"ל בר כו' ומה שנרשם מתני' וגמ' יש למחוק כי היא פיסקא:
היתר שחיטה שנינו כו' (מיימוני פ"ג מה' מעילה):
רש"י ד"ה א"א בשלמא בחטאת להכי דייקינן כו' כצ"ל והשאר נמחק:
ד"ה סיפא ודאי כו' ודייקינן ה"ה פיגול דזריקה כו' כצ"ל:
[ד"ה אמאי קתני כו' מועלין בו. כלומר אפי' כו' כצ"ל:
ד"ה ההוא ודאי כו' מועלים מסייע לרב גידל כו' כצ"ל]:
ד"ה א"ל רישא כו' אמאי קתני כו' בקדשים קלים אין כו' הד"א:
תוספות ד"ה הפיגול בקדשי קדשים כו' לאו דזריק ומסייע לי' כו' קדשים לא דלא זרק כו' פיגול נמי וי"ל דדוקא פיגול כו' בעינן היתר אכילה כו' בסיפא בזרק לימא הואיל כו' ליכא סיוע וקשה מאי שנא כו' מעילה אבל בקדשים כו' גבוה מבורר כו' כצ"ל:
ד"ה בן אחותי כו' בה למחר. הס"ד:
ד"ה היתר שחיטה כו' ועוד דמייתי נמי לקמן מר"ש גופיה אלמא מיבעי ליה אפי' לר"ש וי"ל לכו"ע דבין כו' (כצ"ל נ"ל) אשר יאכל אלא לאחר זריקה כו' השחיטה בהיתר היתר קבלה כו' (ר"ל ולא הול"ל הלשון דהיתר שחיטה אלא היתר קבלה הל"ל ק"ל) וא"ת כששחט ביום וזרק בלילה מאי איכא למימר יש לומר התם כו' שחיטה לעבודת כהנים. כצ"ל והס"ד: