ברכת הזבח על מעילה· רבי אהרן שמואל קאידנוור
דף ב. · חדושים
פרק קדשי קדשים
רש"י ד"ה ושקבלו פסולים וזרקו את דמה. בטמאין מיירי כו' דאי בשאר פסולין כיון דפסול לא משוי שיריים א"כ איכא תקנה להוציאו מידי מעילה דיחזור הכשר ויקבל אבל טמא דמשוי שיריים אין תקנה כדלקמן (ה' ע"ב) ולשיטת התוס' שם ד"ה אמר רב אסי א"ש אכן לפי פירש"י שם איירי מתני' דכאן בכל הפסולים ודוקא שקבלו וזרקו פסולים דאלו קבלו כשרים וזרקו פסולים לית בהו מעילה דהיתר זריקה שנינו ולכאורה דברי רש"י סתרי אהדדי גם לקמן (ד' ע"ב) פירש"י דאיירי בבעלי מומין ע"ש וצ"ע ודו"ק. [ולפנינו היא בפירש"י במתני' כאן]:
תוספות ד"ה ששחטן בדרום כו' א"כ תני זו ואצ"ל זו (דהוי כמתה ממש) והדר כו' ואין זו שיטת תנאים דכולל כו' עכ"ל. ר"ל דאין זו שיטה שנאמר דכולל כו' ויותר נראה דצ"ל וי"ל דכולל ברישא כו' והוא תירוץ לקושייתם ועיקר. ק"ל:
בא"ד חדא לריעותא וה"ה בתרתי. הס"ד: