אור ברסלב

ברכת הזבח על מעילה· רבי אהרן שמואל קאידנוור

דף ב.

[ברכת הזבח: בזכות ביאור מסכת מעילה ימהר ויחיש הגאולה.]

חדושים

פרק קדשי קדשים

רש"י ד"ה ושקבלו פסולים וזרקו את דמה. בטמאין מיירי כו' דאי בשאר פסולין כיון דפסול לא משוי שיריים א"כ איכא תקנה להוציאו מידי מעילה דיחזור הכשר ויקבל אבל טמא דמשוי שיריים אין תקנה כדלקמן (ה' ע"ב) ולשיטת התוס' שם ד"ה אמר רב אסי א"ש אכן לפי פירש"י שם איירי מתני' דכאן בכל הפסולים ודוקא שקבלו וזרקו פסולים דאלו קבלו כשרים וזרקו פסולים לית בהו מעילה דהיתר זריקה שנינו ולכאורה דברי רש"י סתרי אהדדי גם לקמן (ד' ע"ב) פירש"י דאיירי בבעלי מומין ע"ש וצ"ע ודו"ק. [ולפנינו היא בפירש"י במתני' כאן]:

תוספות ד"ה ששחטן בדרום כו' א"כ תני זו ואצ"ל זו (דהוי כמתה ממש) והדר כו' ואין זו שיטת תנאים דכולל כו' עכ"ל. ר"ל דאין זו שיטה שנאמר דכולל כו' ויותר נראה דצ"ל וי"ל דכולל ברישא כו' והוא תירוץ לקושייתם ועיקר. ק"ל:

בא"ד חדא לריעותא וה"ה בתרתי. הס"ד:

הגהות

אמר המחבר נראה דפי' מסכת הזאת אינו משל רש"י ז"ל אלא מא' מאיזה תלמידיו דוק ותמצא ואעפ"כ אכנהו ע"ש רש"י ז"ל:

פרק קדשי קדשים

גמ' (מיימוני פ"ג מה' מעילה).

כלל אר"י כו' (מיימוני פ"א מה' מעילה):

הו"א יממא זמן הקרבה הוא אבל שחטה בלילה וזרק ביום לילה לאו זמן הקרבה והאי דשחיט בלילה נפיק מידי מעילה ואי תנא שחטה בלילה ה"א הואיל וקיבל דמה ביום אית בי' מעילה אבל שחטה ביום כו' כצ"ל ועיין ברש"י

ולא אית בהו מעילה קמ"ל חוץ כו' כצ"ל:

רש"י ד"ה וכן אם כו' ביום וזו וא"צ לומר זו כו' כצ"ל:

ד"ה אי חוץ כו' למקומו לחוץ לזמנו כו' כצ"ל:

ד"ה ס"ד אמינא כו' מידי מעילה ד"ת כו' הד"א:

ד"ה כמאן כו' דיצאו מידי מעילה כו' כצ"ל:

תוספות ד"ה שחטן בדרום כו' שחט ביום וזרק בלילה כו' כך הגיה כו' תכופות זו לזו כצ"ל והס"ד:

ד"ה פשיטא כו' בעזרת השם הס"ד:

תוכן העניינים

ברכת הזבח על מעילה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה