ברכת הזבח על מנחות· רבי אהרן שמואל קאידנוור
דף קב. · הגהות
גמרא מיתיבי כלל כו' כל שהיתה לו שעת היתר כו' (מיימוני פ"ג מהלכות מעילה):
רש"י ד"ה ליפלוג בזבח גופיה כצ"ל והס"ד:
ד"ה לן ממש כו' בעי למימר כל העומד כו' הד"א:
ד"ה לא קשיא כו' כמעשה דמי דבריה בעלמא נינהו הד"א והס"ד:
ד"ה דאי בעי כו' בהו הס"ד:
ד"ה אין מועלין כו' דלא קדשי ה' הם ואע"ג דהשתא כו' כצ"ל נ"ל: ואח"כ ד"ה חוץ לזמנה כו':
ד"ה לא כגון כו' והיינו לאחר שנזרק הדם כו' (ר"ל לן הבשר) אינה פסולה אבל ראויה כו' ולעולם אי כו' לא אמרינן הס"ד והד"א:
ד"ה אבל לנה כו' לא אמרינן הס"ד:
ד"ה היה לו שעת היתר כו' כצ"ל נ"ל:
ד"ה כל שיש כו' היינו כשירה דאי כבר פסיל כו' כצ"ל:
ד"ה משום מעילה כו' משום אוכלא ולאו כו' אי בעי זריק הד"א והס"ד:
תוספות ד"ה הקומץ מנחה כו' שחושב חידוש הא דלא כו' כצ"ל: