ברכת הזבח על מנחות· רבי אהרן שמואל קאידנוור
דף פט: · הגהות
גמרא הכבש הבא כו' (מיימוני פ"ב מהלכות מע"ק):
רש"י ד"ה וכן נמי כו' י' ימים הס"ד:
ד"ה ואם נתערבו כו' פסולה הס"ד:
ד"ה גמרא. שלא יערב כו' נסכים הס"ד. ותיבת גמרא שאחריה יש למחוק:
ד"ה אמר אביי כו' תיקשי לך מערבי' נסכים כו' ביינות קמיירי וה"ק מערבים כו' הד"א:
ד"ה והא דתני כו' סלתן ושמנן הס"ד: ואח"כ ד"ה ויין כו' אפילו דאילים ופרים אם לא נתערב סלתן כו' והתניא בד"א כו' כצ"ל נ"ל:
ד"ה מערב יין כו' סלת ושמן לכתחילה כו' אבל אין מערבין היינו אפילו נתערב סלתן ושמנן כצ"ל נ"ל והד"א והס"ד. גם בכ"מ (העתק) [ברכת הזבח: העתיק] היינו אפילו נתערבו וראיתי בספר לחם משנה שרוצה לקיים גירסת רש"י שלפנינו ודבריו דחוקים בעיני עיי"ש: ואח"כ ד"ה אע"פ שמנחתם כו':
ד"ה לא היו כו' לוגין שמן הס"ד: ואח"כ ד"ה לומר על כו' בכל הזבחים הס"ד:
ד"ה נסכה כו' דהיינו יין הס"ד: ואח"כ ד"ה טעון נסכים כו' דעלמא אם שחטו כו' קרב בלא כו' דטעון נסכים אצטריך כו' כצ"ל והד"א:
ד"ה שאם אי כו' אלא יקרב בלא כו' כצ"ל:
ד"ה פסלתו כו' ולעולה לא חזי כו' וצריך אשם אחר להכשירו כצ"ל והס"ד: ואח"כ ד"ה כבש הבא כו': ואח"כ ד"ה תמיד של כו' הערבים ב' נזירים כו' (הד"א) וביער וערכו הס"ד: ואח"כ ד"ה אין ה"נ דצריך כו': ואח"כ ד"ה אלא אביי כו' מצורע חדא מינייהו נקט הס"ד וכצ"ל: ואחר כך דבור המתחיל בשלמא הנך כו' שלא לשמן לעולם [וכו'] כפולה ואפילו הכי כו' כצ"ל נ"ל ודו"ק:
תוספות ד"ה והא מדקתני כו' דלעולם אין מערבין כו' אנסכי כבשים כו' כצ"ל:
ד"ה תמיד של שחר כו' הערבים בשני כו' בחג בי' כו' של מים כו' עצמו בעשרה כו' בשחרית כלום ומהשתא ליכא למידק כו' כצ"ל והד"א: