ברכת הזבח על מנחות· רבי אהרן שמואל קאידנוור
דף פט:
חדושים
גמרא אמר רבי יוחנן אשם מצורע ששחטה כו' נראה דמכאן יצא דהרמב"ם מ"ש פי"ב מהלכות פסולי המוקדשי' דין ז' מדלא פריך אלא מעתה כבש הבא עם עומר כו' יהא טעון נסכים ש"מ דלכו"ע טעון נסכים אלא אאשם קא מתמה דכיון דלא לשם אשם מצורע קרב לא יהא טעון נסכים כשאר אשמות שוב מצאתי להדיא דבריו מבוארים בדף צ"א ע"א וז"ל להביא ולדות קדשים כו' וכל הזבחים שנזבחו שלא לשמן כו' עיי"ש והרב הכסף משנה לא הראה מקורו:
תוספות ד"ה שאם אי אתה אומר כו' וזרוע בשילה כו' עכ"ל. ר"ל דהוקשה להם דאכתי קשה בשלמי נזיר אי יקריבן לשם שלמי נדבה בלא זרוע בשילה פסלתו דגופא דזיבחא הוא וק"ל:
הגהות
גמרא הכבש הבא כו' (מיימוני פ"ב מהלכות מע"ק):
רש"י ד"ה וכן נמי כו' י' ימים הס"ד:
ד"ה ואם נתערבו כו' פסולה הס"ד:
ד"ה גמרא. שלא יערב כו' נסכים הס"ד. ותיבת גמרא שאחריה יש למחוק:
ד"ה אמר אביי כו' תיקשי לך מערבי' נסכים כו' ביינות קמיירי וה"ק מערבים כו' הד"א:
ד"ה והא דתני כו' סלתן ושמנן הס"ד: ואח"כ ד"ה ויין כו' אפילו דאילים ופרים אם לא נתערב סלתן כו' והתניא בד"א כו' כצ"ל נ"ל:
ד"ה מערב יין כו' סלת ושמן לכתחילה כו' אבל אין מערבין היינו אפילו נתערב סלתן ושמנן כצ"ל נ"ל והד"א והס"ד. גם בכ"מ (העתק) [ברכת הזבח: העתיק] היינו אפילו נתערבו וראיתי בספר לחם משנה שרוצה לקיים גירסת רש"י שלפנינו ודבריו דחוקים בעיני עיי"ש: ואח"כ ד"ה אע"פ שמנחתם כו':
ד"ה לא היו כו' לוגין שמן הס"ד: ואח"כ ד"ה לומר על כו' בכל הזבחים הס"ד:
ד"ה נסכה כו' דהיינו יין הס"ד: ואח"כ ד"ה טעון נסכים כו' דעלמא אם שחטו כו' קרב בלא כו' דטעון נסכים אצטריך כו' כצ"ל והד"א:
ד"ה שאם אי כו' אלא יקרב בלא כו' כצ"ל:
ד"ה פסלתו כו' ולעולה לא חזי כו' וצריך אשם אחר להכשירו כצ"ל והס"ד: ואח"כ ד"ה כבש הבא כו': ואח"כ ד"ה תמיד של כו' הערבים ב' נזירים כו' (הד"א) וביער וערכו הס"ד: ואח"כ ד"ה אין ה"נ דצריך כו': ואח"כ ד"ה אלא אביי כו' מצורע חדא מינייהו נקט הס"ד וכצ"ל: ואחר כך דבור המתחיל בשלמא הנך כו' שלא לשמן לעולם [וכו'] כפולה ואפילו הכי כו' כצ"ל נ"ל ודו"ק:
תוספות ד"ה והא מדקתני כו' דלעולם אין מערבין כו' אנסכי כבשים כו' כצ"ל:
ד"ה תמיד של שחר כו' הערבים בשני כו' בחג בי' כו' של מים כו' עצמו בעשרה כו' בשחרית כלום ומהשתא ליכא למידק כו' כצ"ל והד"א: