ברכת הזבח על מנחות· רבי אהרן שמואל קאידנוור
דף פט.
חדושים
תוספות ד"ה וליעבד זהב כו' וליעביד כל דהו כו' (ר"ל אפי' אינה של זהב ק"ל):
ד"ה חד ריבויא הוא כו' תימה דבכי האי גונא כו' אחר ריבוי כו' עכ"ל. לכאורה יש לדקדק מאי הוקשה להם בשלמא כאן הוצרך [הב'] חד בשמן צריך לגופ' להצריך לה שמן ואידך הוי חד ריבויא אבל לעיל בכל מזוזות יש ריבוי דהו"ל לכתוב בכ"א מזוזת וא"כ הוי ריבוי אחר ריבוי וכבר ראיתי להרב בספר קרבן אהרן פ' י"א שהשיג על התוס' בזה ואחריו נמשך בספר יבין שמועה דף ע"א א' ע"ש. ולאחר העיון שרי ליה מאריה דל"ק מידי והוא דהוקשה להם דמנ"ל לר"מ דהוי ריבוי אחר ריבוי וסגי בחד פצים דילמא מזוזה קמא אתי לאשמועינן דבעי דווקא בית שיש לו ב' פצימין וא"כ כשרצתה התורה דכתיב אח"כ בפרשה השנית מזוזה כתבה ג"כ מלא מזוזות כי היכי דלא ליסתרו הפסוקים זה את זה אי הי' כותב מזוזת ב' חסר ובע"כ צ"ל דמזוזת הב' כולו מיותר הוא כיון דכבר כתבו וזה לא הוי אלא יתור וריבוי אחד ממש כמו בשמן שני דכאן ולמה קורא אות' ריבוי אחר ריבוי והוא ברור ודו"ק:
הגהות
גמרא חצי לוג שמן כו' (מיימוני פ"ט מהלכות מעשה קרבנות):
ההוא לגופה דקאמר רחמנא כו' מינה כלל ואידך לגמרי לא אשכחן כצ"ל:
מערבין נסכי פרים כו' (מיימוני פ"י מהל' תמידין ומוספין):
רש"י ד"ה ע"א של פרקים כו' הס"ד ושייך לעיל:
ד"ה ריבה שמן כו' מבשאר המינים הס"ד:
ד"ה אפילו מנחה כו' אין נבללים הס"ד: ואח"כ ד"ה שנאמר כו' גדולה אין לה אלא לוג שמן הד"א והס"ד:
ד"ה לגמרי זבח כו' דלהכי איצטריך הס"ד: ואח"כ ד"ה ורבנן כו' לוג אחד הס"ד: ואח"כ ד"ה האי כו' דכל מנחה כו' מעשרון הס"ד וכצ"ל:
ד"ה זה בגי' כו' י"ב לוג הס"ד: ואח"כ ד"ה שכשר מערב כו' שיהא כשירה כו' כצ"ל:
ד"ה ושיעורו כו' מאורתא הס"ד:
ד"ה והיכי שיערו אינה כו' ששיער הדבר שלא היה צריך כו' (כצ"ל) השני פתחו כו' לחוץ ואיכא כו' הד"א:
ד"ה התורה חסה כו' שאלו היה נותנים כו' כצ"ל:
ד"ה מערבין כו' שני לוגין כו' דהיינו ד' לוגין וה"ה כו' כצ"ל:
תוספות ד"ה חצי לוג כו' לקדש השמן כו' כצ"ל:
ד"ה אין לך כו' לא מתחל' משקיעת החמה כצ"ל (אלא קודם אור היום מקרות הגבר ק"ל):