ברכת הזבח על מנחות· רבי אהרן שמואל קאידנוור
דף פז.
חדושים
תוספות ד"ה הליסטיון כו' יין הליסטיון ושל צמוקים עכ"ל. והוא מה שתולים הענבים בשמש נקרא צמוקים מכלל דהליסטיון אינו כן אלא במחובר בגפן נמתק בשמש. (ול"נ דגם רש"י שלפנינו לזה נתכוין וק"ל). והתוס' הי' לפניהם ברש"י כגירסת הרע"ב במשניות ועיי"ש:
ד"ה שגובהן רחבים ולא שגבהו כרחבו כדאשכחן רחבו כו' לא ידעתי להגיה דבריהם ואפשר לומר שהן גורסין שגובהן רחבים ורחבים לאו לשון רוחב הוא אלא מלשון רחב פי על אויבי דחנה ומלשון כי הרחיב ה' וגו'. ור"ל שגבהן היה מרווח וגדולים יותר מדי בגובה שלהם וכדאיתא בב"ר שהביאו וכך הוא פירוש הפסוק כר נרחב ואפשר דכצ"ל בדבריהם כדאשכחן רחובות או רחב ק"ל וצ"ע עוד:
סליק פירקא
הגהות
גמרא אין מביאין לא מתוך כו' כצ"ל והשאר נמחק:
רב אשי אמר חולי' דשמשא לא מאיס חולי' דפירא מאיס כצ"ל:
ת"ר אלים ממואב כו' (מיימוני פ"ז מהלכות איסורי מזבח). הרמב"ם שם גרס מביאין כבשים שגביהם רחבים ודלא כגירסת רש"י ותוספות:
רש"י ד"ה רב אשי כו' דהוי חוליא כו' הד"א:
ד"ה מאן שמעת כו' יביא ר' כו' הביא כשר והיכי מצי כו' כצ"ל:
ד"ה היינו כו' דלכבש דמי יין כצ"ל:
ד"ה (האבודים) [העבודים] כו' פעמים הס"ד:
ד"ה ודרי מיא כו' דיין אחר הס"ד:
ד"ה מתני' כיצד בודק כו' (שייך למתני' דלעיל עד גמ' ישגבהו כו'):
ד"ה היקיש כו' וזה הי' סותמו שלא כו' כצ"ל:
ד"ה מאי אמר הס"ד:
סליק פירקא:
פרק שתי מדות
מתני' שתי מדות (מיימוני פ"א מהלכות כלי המקדש ופ"ב ופי"ג מהלכות מעשה קרבנות):
תוספות ד"ה שתי מדות ובקונטרס פירש כו' בפירש"י שלפנינו ליתא לכל זה: