ברכת הזבח על מנחות· רבי אהרן שמואל קאידנוור
דף פא:
חדושים
תוספות ד"ה תודה מן כו' חוץ ממגדף וע"ז ומקדש כו' (כצ"ל) ה"ז תמורת עולה הס"ד ומ"ש ושלמים נמי נ"ל למוחקו. ומשמע מדבריהם שבכאן דבהקדש לא יכול לחזור אפי' תוך כדי דבור קטן ואפי' לר' יוסי מטעם דאמירה לגבוה כו' וזה סותר למ"ש התוס' בתמורה שם הארכתי בזח בס"ד גם תמהתי שם אהרמב"ם וברטנורה ז"ל עיי"ש וצ"ע:
ד"ה אמאי כיון כו' יביא תודה מן המעשר כו' (ורב הונא מדלא מפרש דבריו ש"מ דס"ל דמביא מן החולין ודוחק) ולחמ' מן החולין הס"ד: ואח"כ ד"ה טעמא דאמר תודה כו':
ד"ה תודה היא כו' ובגמרא מפרש דהאי יביא לאו כו' עכ"ל. וליתא בפירש"י שלפנינו במתניתין ומיהו בגמרא משמע כן בפירש"י ד"ה לא סגי כו' ק"ל:
הגהות
גמרא אמר רב הונא האומר כו' (מיימוני פי"ז מהל' מע"ק):
ת"ש האומר כו' (גם זה במיימוני שם):
לא שנו אלא מחיטי מעשר שני אבל ממעות מעשר כו' והשאר נמחק.
אימא טעמא דידך כו' כצ"ל:
רש"י ד"ה ואם אמר כו' דבר שבחוב' הס"ד:
ד"ה ולחמ' מן כו' להכי לא גריר לחם כו' כצ"ל:
ד"ה לא אין כו' תודה ולחמה הס"ד:
ד"ה דלא כו' (דבי') [גבי] אישים הס"ד:
ד"ה נדר ופתחו כו' בלא לחם נתחרט כדי לסתור כו' כצ"ל:
ד"ה ב"ש כו' שאמרו ענין כו' כצ"ל:
ד"ה אפי' תימא כו' תודה ולחמה הס"ד:
ד"ה אלא לר"י כו' יודע כו' הס"ד:
ד"ה לא סגי כו' בתמי' כלו' אמאי כו' (והשאר נמחק) החולין תע"ב הס"ד:
ד"ה אבל ממעות כו' כצ"ל:
ד"ה מהיכא כו' מתודה דאינה מביא' מחיטי כו' כצ"ל: