ברכת הזבח על מנחות· רבי אהרן שמואל קאידנוור
דף פא.
חדושים
תוספות ד"ה אם איתא כו' כדאמרינן לעיל ושמא דדווקא היכא כו' כצ"ל. ונראה דהתוס' ס"ל בכאן דלא כפירש"י אלא ס"ל דיכול להכניס כל השמונים לחמים לעזרה וכיון דלחזקיה לא קמכוין שיקדשו כולהו כי אם לאחריו' וכיון דצורך קרבן מהם לא הוי מכניס חולין לעזרה משא"כ בבהמה אח' הספק הוא דילמא לא קדשי כלל כל הלחמים א"כ הוי מכניס חולין אבל כאן מ' קדשי עכ"פ ואינך הוי לאחריו' אבל לר' יוחנן המ' השניים לא קדשי כלל ולא קדשי כי אם מ' אפשר דהוי אינך מ' כחולין בעזרה וס"ל דלא כפירש"י דפי' דהי' מכניס שמונה לעזרה ותו לא וזה שסיימו התוס' ועל חנם פי' כן בקונטרס דליתא. ואפשר שחסר זה שפירשו בדברי התוס' והמדפיסים השמיטו ודו"ק כנ"ל ברור:
ד"ה דילמא אם כו' דקסבר ר"י אם שיירו אינו משוייר עכ"ל. ור"ל דהא דכתבו דמשמע דהך כו' ר"ל כאן למסקנא משמע דר"י ס"ל דמשוייר ודו"ק נ"ל:
הגהות
גמרא לינפינהו אבראי כו' כצ"ל.
באכילה דארבעים א"ל כו' כצ"ל.
האומר הרי עלי תודה (מיימוני פט"ז מהלכות מע"ק):
רש"י ד"ה ולייתי לחם כו' ואפי' הוי תמורה כו' כצ"ל:
ד"ה משום דאיכא כו' שצריך להניפו בעזרה כו' ואי קשיא הא דאמר לעיל (דף ס"ב ע"א) כו' נמי לעיל הס"ד וכצ"ל:
ד"ה לפני כו' בשלמים ותודה כו' ובכלל שלמים כצ"ל והס"ד:
ד"ה ולימא אי הך כו' מתוך פ' והנה שמונה כו' חלות תרומה ואי הך כו' חולין בעזרה הד"א והס"ד:
ד"ה לא אפשר כו' וכל שמונה קדישו' כו' הד"א:
ד"ה ענין אחר כו' דאיכא לכהנים שמונה ושל בעלים כו' ושמא לא הוי אידך תודה ולא כו' כצ"ל נ"ל:
ד"ה רצה כו' לה כולד כו' אין מתכפר כו' כצ"ל:
ד"ה לייתי בהמה כו' בהמה וולדה כו' חדא ואיכא למימר כו' למותרות הס"ד:
ד"ה והאי ליהוי כו' כצ"ל ודו"ק:
ד"ה מאן לימא כו' כשהקדי' לאם הוי משויר דלא כו' כצ"ל:
ד"ה אם שיירו כו' דאמר דרצה בוולדה כו' מתכפר בשבח הקדש כו' אבל שבחא ולאחר כו' באם פוסל כו' כצ"ל:
ד"ה ואת ליקו' כו' דילמא עלי דסבירא כו' כצ"ל:
ד"ה האומר הרי כו' דבר שבחובה ואינו כו' כצ"ל: