ברכת הזבח על מנחות· רבי אהרן שמואל קאידנוור
דף פא. · חדושים
תוספות ד"ה אם איתא כו' כדאמרינן לעיל ושמא דדווקא היכא כו' כצ"ל. ונראה דהתוס' ס"ל בכאן דלא כפירש"י אלא ס"ל דיכול להכניס כל השמונים לחמים לעזרה וכיון דלחזקיה לא קמכוין שיקדשו כולהו כי אם לאחריו' וכיון דצורך קרבן מהם לא הוי מכניס חולין לעזרה משא"כ בבהמה אח' הספק הוא דילמא לא קדשי כלל כל הלחמים א"כ הוי מכניס חולין אבל כאן מ' קדשי עכ"פ ואינך הוי לאחריו' אבל לר' יוחנן המ' השניים לא קדשי כלל ולא קדשי כי אם מ' אפשר דהוי אינך מ' כחולין בעזרה וס"ל דלא כפירש"י דפי' דהי' מכניס שמונה לעזרה ותו לא וזה שסיימו התוס' ועל חנם פי' כן בקונטרס דליתא. ואפשר שחסר זה שפירשו בדברי התוס' והמדפיסים השמיטו ודו"ק כנ"ל ברור:
ד"ה דילמא אם כו' דקסבר ר"י אם שיירו אינו משוייר עכ"ל. ור"ל דהא דכתבו דמשמע דהך כו' ר"ל כאן למסקנא משמע דר"י ס"ל דמשוייר ודו"ק נ"ל: