ברכת הזבח על מנחות· רבי אהרן שמואל קאידנוור
דף סח:
חדושים
גמרא אמר רב נחמן בר יצחק לדברי ר"י בן נחמיה נסכים ביכורים שהקריבו קודם לעומר כשירים כו'. לכאורה יש מקום עיון על הרמב"ם שכתב בפ"ה מהלכות איסורי מזבח דין ט' וז"ל אין מביאים מנחות ונסכים לא מן הטבל ולא מן החדש קודם לעומר וכו' ואצ"ל מערלה וכו' מפני שהי' מצוה בעבירה כו' עכ"ל. והרי בכאן בסוגיא מבואר דנסכים שרי מיין קודם לעומר ומה שאמרו דאין מביאין ביכורים קודם לעומר היינו ממין דגן ולא אביכורים דפירות האילן ליודא בן נחמיא וכמ"ש רש"י. והרב בתוס' יום טוב תי' בדוחק דר' טרפון לא ס"ל הא דיודא בן נחמיא ולא נודע לר"ט טעמיה דמתניתין ולדינא ס"ל לר"ט דכל הדברי' אפילו ביין אסור קודם לעומר ור"נ ב"י לדברי יודא בן נחמיא קאמר דשרי עיי"ש והביא הרב הנ"ל סיוע לזה ממ"ש עוד הרמב"ם בפ"ז מהלכות תמידין ומוספין עיי"ש. ולא דק דשם בפ"ז דין י"ז כתב הרמב"ם וז"ל כבר ביארנו שאין מביאים מנחות ולא מנחת נסכים ולא ביכורים כו' ולא הזכיר שם נסכים כלל א"כ בע"כ הא דכתב בפ"ה מהלכות איסורי מזבח ולא מן החדש קאי אמנחות ואמנחת נסכים ולא אנסכים והוא האמת וכפשט הגמרא ליודא בן נחמיא ותדע דזיל בתר טעמיה שסיים משום דהוי מצוה הבאה בעבירה ובנסכים לא שייך טעם זה דהא יין חדש לא אסרה תורה מעולם לשתות לפני העומר אלא ה' מינים לבד ונסכים דנקט הרמב"ם משום שאר איסורים נקט ולא משום איסור חדש. וזה נ"ל ברור ודלא כהבנת ואריכות בעל התויו"ט ודו"ק:
רש"י ד"ה קסבר כו' לא חיישי רבנן כו' דא"נ שיתס' כו' כצ"ל. ור"ל דלא רצו להמתין עד שיאיר מזרח די"ז (ואם) [ברכת הזבח: ואז] יהי' מותר ממ"נ דס"ל כיון דבח"ל הוא דרבנן (ו)לא חיישינן להחמיר בספיקו וק"ל:
תוספות ד"ה בשיטת ר"י כו' ור"י ור"ל דהכא לא מצי סברי כו' (דהתם אמרינן דגזרינן שמא דאיבני בלילה כו' ואינהו בע"כ לא ס"ל הגזירה כדמסיק הכא ק"ל). ותימא מנ"ל לר"י ולרשב"ל כו' דקאמרי אף כו' כצ"ל. פי' מדקאמרי אף כו' וכ"ש כשחרב ב"ה פשיטא דהאיר מזרח י"ו מתיר ובע"כ אליבא דת"ק קאמרי דריב"ז ור"י פליגי עלה מנ"ל הא דילמא גם ת"ק ס"ל דלאחר חורבן אסור יום י"ו דעד ועד בכלל בשלמא לרב ושמואל א"ש כיון דס"ל דבזמן שביה"מ קיים בעינן דווקא עומר להתירו ובחורבנו האיר מזרח מתיר אלא בע"כ ריב"ז דאוסר ס"ל משום גזירה וכתי' קמא דמס' סוכה פליג את"ק אבל לר"י ור"ל בע"כ ריב"ז לא ס"ל הגזירה אלא ס"ל דמדאורייתא אסור י"ו א"כ מנ"ל דת"ק פליג ע"ז דילמא גם הת"ק ס"ל מדאורייתא דאסור ודו"ק נ"ל:
הגהות
גמרא אין מביאים מנחות וביכורים כו' כצ"ל (מיימוני פ"ה מהלכות איסורי מזבח ופ"ז מהלכות תמידין ומוספין):
אמר רבה ת"ש אם תקריב כו' כצ"ל:
רש"י ד"ה עצם כו' יום הס"ד:
ד"ה דקסבר כו' מאורתא ובצפרא כו' יבנה כו' וחשו רבנן כו' הד"א וכצ"ל:
ד"ה וסבר כו' מן התורה וחדש כו' הד"א:
ד"ה מתניתין. מנחות מנחת סוטה כו' כצ"ל:
ד"ה קודם לשתי כו' לכל המנחות הס"ד: ואח"כ ד"ה וביכורים:
ד"ה משום דהותר כו' לעומר והותר כו' הד"א:
ד"ה מהו שיתירו כו' למקדש הס"ד: ואח"כ ד"ה וחלוף כו' לעומר הס"ד: ואח"כ ד"ה מביאין כו' עומר הס"ד: ואח"כ ד"ה אין כו' שהקריב למזבח כו' כצ"ל:
ד"ה כגון דזרע כו' לכל מנחות הבאות מאותן חיטין שבאים כו' אלא מדלא אמר כו' דהני ב' הלחם דאשתקד לא שרו כו' ולא הוי בכורים (כצ"ל והס"ד) ויותר נ"ל להגיה הלחם דאשתקד שרו להו ולמחוק תיבת ל"א וק"ל: ואח"כ ד"ה מי סברת האי כו' הלחם ביכורים כו' בהן ביכורים כצ"ל והד"א והס"ד: