ברכת הזבח על מנחות· רבי אהרן שמואל קאידנוור
דף סח.
חדושים
תוספות ד"ה קוצרים כו' אבל אכתי קשה אמאי לא חשיב בי' כו' (כצ"ל ור"ל במתניתין דפ' כל הקרבנות) ולא קרינא ביה ממקום שאתה מביא אבל כו' הנטיעות שבו והא דלא תני כו' אתה מביא אתה קוצר ונראה לפרש כו' (כצ"ל) ומהשתא אי לאו ההיא דתוספתא כו' וחד טעמא לתרווייהו עכ"ל. פי' דלענין עומר אף שפירות טובים הם מ"מ קוצרים משום הפסד מרובה אבל במנחות כשירים אלא דבתוספתא דלעיל אוסר לקצור בבית השלחין ושל עמקים ק"ל:
עוד שם. ובתוספתא דריש מדכתיב מבחר כו' ר"ל וקאי אכל הקרבנות אפי' דלאו ביכורים:
ד"ה והכתיב עד כו' דאיכא עשה דאורייתא כו' מ"מ אסור מדאורייתא. ע"ל דף ח' ריש ע"ב שכתבו דאפי' עשה ליכא אלא מצוה בעלמא עיי"ש:
הגהות
גמרא משקרב העומר הותר חדש כו' (מיימוני פ"ג מהלכות מעשר ופ"י מהלכות מאכלות אסורות):
רש"י ד"ה עד קלי מאי א"ל כצ"ל:
ד"ה עד עצם כו' עד בכלל הס"ד:
ד"ה משקרב כו' וריש לקיש הס"ד:
ד"ה ומשני למצוה מצוה כו' כצ"ל: