ברכת הזבח על מנחות· רבי אהרן שמואל קאידנוור
דף נה. · חדושים
תוספות ד"ה במחשבה כו' דאמרינן דחייב על המחשבה כו' (ור"ל שדיבר שיש לה (כו') [ברכת הזבח: בו] יד דאל"כ מנא ידעינן שחישב) ומיהו בתוספתא כו' עכ"ל. לכאורה ל' ומיהו אינו מדוקדק אכן נראה דכוונתם להוכיח שאפי' לכתחילה שפיר דמי לתרום בלא דבור אלא בברכה לחוד סגי דממתני' משמע בדעבד תרומתו תרומה באלם אבל מהתוספת' משמע דשרי אף לכתחיל' ובזה ל' ומיהו הוא בדקדוק ודו"ק נ"ל:
בא"ד ויש מקומות דשרינן כשאומר כו' בבית שאן הס"ד וכצ"ל:
ד"ה ולא מוקמינן כו'. כל המנחות כו' בללה זר כשירה כו' בפ' כל שעה דצבור שאני כו' (ר"ל שהם זריזין אפי' שלא במקום זריזין) ומסיק דבדותא הי' כו' לא נתקדשה כצ"ל והס"ד:
ד"ה אף אני שייך לע"ב: