ברכת הזבח על מנחות· רבי אהרן שמואל קאידנוור
דף נה.
חדושים
תוספות ד"ה במחשבה כו' דאמרינן דחייב על המחשבה כו' (ור"ל שדיבר שיש לה (כו') [ברכת הזבח: בו] יד דאל"כ מנא ידעינן שחישב) ומיהו בתוספתא כו' עכ"ל. לכאורה ל' ומיהו אינו מדוקדק אכן נראה דכוונתם להוכיח שאפי' לכתחילה שפיר דמי לתרום בלא דבור אלא בברכה לחוד סגי דממתני' משמע בדעבד תרומתו תרומה באלם אבל מהתוספת' משמע דשרי אף לכתחיל' ובזה ל' ומיהו הוא בדקדוק ודו"ק נ"ל:
בא"ד ויש מקומות דשרינן כשאומר כו' בבית שאן הס"ד וכצ"ל:
ד"ה ולא מוקמינן כו'. כל המנחות כו' בללה זר כשירה כו' בפ' כל שעה דצבור שאני כו' (ר"ל שהם זריזין אפי' שלא במקום זריזין) ומסיק דבדותא הי' כו' לא נתקדשה כצ"ל והס"ד:
ד"ה אף אני שייך לע"ב:
הגהות
גמרא ובמחשבה מה תרומה כו' אף כו' בעין יפה ומינה א"ר אליעזר כו' כצ"ל. ת"ר תורמין תאינים כו' (מיימוני פ"ה מהלכות תרומות):
כל המנחות נילושו בפושרין (מיימוני פי"ב מהל' מעשה קרבנות):
רש"י ד"ה אלא כמות שהן כו' להנך דתורם כו' מעשר זוטא כצ"ל והס"ד:
ד"ה מקום כו' תאינים שלו הס"ד:
ד"ה דליכא כו' וליתי' לי' כו' כצ"ל: