ברכת הזבח על מנחות· רבי אהרן שמואל קאידנוור
דף נב:
הגהות
גמרא מני אילימא כו' בן דוסתאי כו' ומדשמן לאבא יוסי כו' כצ"ל:
רש"י ד"ה ולא מינו כו' לכל הקטר' דלא כו' כצ"ל:
ד"ה ושמן כו' והוצ' לוג כו' כצ"ל:
ד"ה וחמשה כו' ובשלימה קמיירי כו' כצ"ל:
ד"ה והא מעלה כו' נמי ש"מ אותה כו' ואפילו דאי כצ"ל:
ד"ה אלא אבא כו' פשיטא בעי' דשמן לאבא כו' הוכפל דמאי כו' כצ"ל:
ד"ה הלכת' כאבא כו' כצ"ל:
ד"ה ותנן כו' קמצים הן הס"ד:
סליק פרקא
פרק כל המנחות
כל המנחות כו' (מיימוני פי"ב מהל' מעשה קרבנות):
ר' מאיר אומר השאור כו' שם פ"ט ופ"ח מהל' תמידין ומוספין:
רש"י ד"ה שאור בודה כו' שהי' לשמן הסלת כו' וטומנו בסלת כו' כצ"ל:
ד"ה אף הי' כו' לה שאור מחומץ יפה כו' מתוך כו' לתוך העשרון ומוסיף כו' כצ"ל:
ד"ה אף הי' כו' כגון אם השאור עבה ומגבל בקושי כו' לא הי' השאור מגובל הי' כו' ואם אינו מגובל יפה שנתן כו' היה מלא כצ"ל. וכ"כ רע"ב במשניות:
ד"ה דכתיב כו' המנחות בצו כו' הד"א:
תוספות ד"ה לרבנן כו' נמי דבכל יום כו' וכן בערב והשתא נמי או דלמא כו' כצ"ל נ"ל:
ד"ה מנין כו' שנאמר כל המנחה כו' ממאי דמרבה מהאי כו' פשיטא דקרא במנחת סלת דכתיב כו' א"כ היכי מייתי לעכב כו' (דלמא אתא לאוריי' בלאו ולא לעכב ק"ל) אם הבי' שיאור כו' מצה דכתיב מצה כו' פריך דלמא מלא תיאפה כו' כצ"ל: