ברכת הזבח על מנחות· רבי אהרן שמואל קאידנוור
דף נב.
חדושים
תוספות ד"ה ואין מועלים כו' תיפוק לי' דבאפר הקדש כו' דלמעול ניחא (ר"ל דבעי קרא בפרה שנשרפה דלא מעל אינש בה) אלא למאן דמוקי לה בת"ה כו'. (אבל אפר הקדש שרי (א"נ) [א"כ] ה"ה פרה וקרא ל"ל ק"ל) כו' אכתי לא איתעביד:
ד"ה גזרו בי' כו' מעילה מדרבנן והכי כו' דגרסי בפ' ולד כו' דכיון דאיכא מעילה דאורייתא. מחמת הקדש עולה ק"ל. לא כו' וכ"ש קרבן. ר"ל אשם מעילות. ופריך כו' הרב ר' חיים כו' דדם אקדשו רבנן כו'. ז"ל התוספ' דיומא דף י"ט ע"ב ור"ח פי' דיוצא לנחל קדרון מועלים כו' דאורייתא לפי שב"ד מקדישים אותו וכו' וע"ש ולזה כיוונו בכאן אלא שקיצרו. בא"ד. ואפר פרה נמי (אינה) [איכא] קדוש' מדרבנן. ר"ל שב"ד הקדישו שימעלו כשיתנו על מכתו וע"ש בתוספות. וקשה כו' דפסקת ואמרת אפי' בקדשים כו' ומאי פריך לפירושו טובא כו' שפירשתי ומיהו כו' כיון שנהנה כ"ש מעל והיינו דרבנן ע"ש. ושמא להכי לא מייתי לה כו' דמחטאת לא שמעינן העולה כו' ואין הסוגי' מוכחת כן כו'. (ר"ל דהסוגיא מבוארת שם כל היכא דבדיל לא גזרו רבנן מעילה ק"ל). ושמא ה"ק כו' ועול' אשמעינן אלו היכי דלא בדילי איכא מעיל' כצ"ל. וה"ג רש"י שם ופירשה כן וע"ש מ"ש בס"ד:
ד"ה דשמעינן כו' ק"ק דר' יודא נמי כו' ולעיל ס"ל משל יורשים כצ"ל. ור"ל ומסתמא כשפשעו בה ס"ל גם לר"י דתיקנו משל צבור ק"ל נ"ל:
סליק פרקא
הגהות
גמרא ורבנן אמרי מפריש לה קומץ כו' (מיימוני פ"ג מהל' תו"מ):
רש"י ד"ה קמייתא כו' מן הלשכה הס"ד:
ד"ה מנח' כהן כו' ליורשי' כפרה כו' הד"א:
ד"ה דברי ר"ש כו' הי' דאחרים כצ"ל והס"ד:
ד"ה שמיני בחביתי' כו' וזה בכך הס"ד:
ד"ה באתר' כו' לצולה חרבי הס"ד:
ד"ה תשיעי ביין כו' בלא נסכים הס"ד:
ד"ה אלא דאי כו' דאי מת כ"ג כו' כצ"ל:
ד"ה הא נמי דאמר' דיפה אמרתי דאי קתני דנפקא לי' כו' כצ"ל:
ד"ה מאי הוי כו' כר' ירמי' הס"ד:
תוספות ד"ה דקא עבדי למצוותן כו':
ד"ה גזרו כו' ושמא ה"ק כו' ועול' אשמעינן אילו היכא דלא בדילי איכא מעילה כצ"ל נ"ל. וה"ג רש"י שם ופירשה כן וע"ש מ"ש בס"ד:
ד"ה פר העלם כו' פרי ע"ז הס"ד: