ברכת הזבח על מנחות· רבי אהרן שמואל קאידנוור
דף נא:
חדושים
תוספות ד"ה וי"ו לא דריש כו' ובפ"ק דסוטה. אבל וי"ו מוסיף על ענין ראשון דריש וכן וי"ו כו' (כצ"ל נ"ל ודו"ק) הדר ערביה דריש מרובה כו' מן מוכח דומן למדרש את' (ר"ל דכתיב מן ומן בשנוי ש"מ דומן לדרשא) מיהו כו' גבי ומצאתה וסוף כו' כצ"ל:
ד"ה חוק זו כו' האי סברא הס"ד:
ד"ה אף כאן כו' מדכתיב לאמר כו' (ר"ל לאמר זה קרבן גו'):
ד"ה חטאת כו' וי"ל דאיצטריך למועל אחר מועל כו' נראה דלזה כיון הרמב"ם במ"ש פ"ב מהלכות מעילה דין ה' וז"ל וכן פרה כו' מועלי' בה עד שתעשה אפר אעפ"י שהיא כקדשי ב"ה הרי נאמר בה חטאת הי' כו' וכתב הכ"מ וז"ל קשה דמאי אעפ"י אטו קדשי ב"ה מי לא מעלי בהו ודחק הרב לתרץ הלשון ול"נ דהרמב"ם כיון לדברי התוספות הללו דמדקרי חטאת דינ' כקדשי מזבח דמועל אחר מועל בבהמה משא"כ בקדשי ב"ה כיון דמועלים בה נפקא לחולין. שוב ראיתי שהרב פסק בפ"ו שם דבבהמה ב"ה נמי יש מועל אחר מועל ע"ש דין ד' וה' אעפ"י כן יש נ"מ להיכא דמעל בפרה ונתנה לחבירו במתנה אי שכרו וכו' דבקדשי מזבח מועל חבירו ובב"ה לא מעל כמש"כ שם ודו"ק:
הגהות
גמרא לא מינו כהן (מיימוני פ"ג מהלכות תו"מ):
יכול יקריבנה חצאין כו' (מיימוני פי"ג מהלכות מעשה קרבנות):
זה קרבן אהרן גו' (מיימוני פ"ה מהל' כלי המקדש):
ועל פרה שלא יהא מועלים (מיימוני פ"ב מהל' מעילה):
רש"י כאן צ"ל ד"ה ושלימה כו' עד משל צבור הנדפס בדף נ' ע"ב וכמש"ל. ואח"כ צ"ל ד"ה הכהן המשיח כו':
ד"ה משל עול' כו' הלשכה הס"ד:
ד"ה יכול כו' המשחם הס"ד:
ד"ה ובניו בפני כו' בכל יום דכתיב תמיד הס"ד:
ד"ה או אינו כו' גדול שיעמוד הס"ד:
ד"ה הרי כו' אמור דהכי הד"א:
ד"ה אלא אותה כו' עביד לי' הס"ד:
ד"ה ומינו כהן כו' כצ"ל:
ד"ה ותיפוק לי' מומחצית' כו' כצ"ל:
ד"ה חוקה כו' לדורות הס"ד:
ד"ה דאורייתא כו' משל עולם הס"ד:
ד"ה דקא מדחק' כו' שהיו פותחים כו' כצ"ל:
ד"ה דקפשעי כו' מיורשים הדר כו' להדור אדאורייתא כו' כצ"ל:
ד"ה שלא יהא כו' מעיל' הס"ד:
ד"ה חטאת הי' וכו' לכהנים הס"ד:
ד"ה אפר כו' מכה הס"ד:
ד"ה פרשי כו' דאורייתא הס"ד:
ד"ה ספק הזאות כו' ופרעות הס"ד: