ברכת הזבח על מנחות· רבי אהרן שמואל קאידנוור
דף נא.
חדושים
גמרא בשמן להוסיף לה שמן כו' (מיימוני פי"ג מהלכות מעשה קרבנות):
דנין תש"ט מתש"ט תדיר דוחה שבת כו' ואין דנין תש"ט משאינו תש"ט כו' דנין יג"ל מיג"ל יחיד בגלל עצמה לבונה ואין דנין יגל משאינו יגל כו' והשאר יש למחוק (וכשאר) [וכאשר] הגהתי תמצא כן בת"כ פ' צו פ' ד' ובפסיקת' זוטרתי שם דף י' וע"ש עוד בפסיקת'
מה מנחת תמידין ג' לוגין לעשרון אף זו ג' לוגין לעשרון ר"ש כו' כן הוא בת"כ דלעיל.
אמר כול' ר' ישמעאל כו' ואילים הדר אמר דנין כו' כצ"ל:
תוספות ד"ה הרי הי' כו' מועדו מועדו מתמיד תימא דלמד מן הלמד הוו כו' כצ"ל ור"ל דמנחת תמיד אינו מפורש בכתוב דדחי שבת אלא ילפינן מעולת תמיד ומנח' חביתי' ממנחת תמיד א"כ הוי כלמד כו' ודוחק:
ד"ה אפי לה מאתמול איפסלה כו' ואי אפי לה מאתמול איפסלה בלינה כו' דדריש אביי דשילהי האי כו' א"כ מאתמול נמי הוי זמנן (והוי מפסלי בלינה ק"ל) וא"ת כו' שיעור למים ואי שרי לה כו' לה בלינה ואמאי איפסיל כיון דאין כו' מאתמול כו'. א"נ לאחר אפיי' כו' ולמ"ד תנור אינו מקדש נ"ל שגם כו' כצ"ל:
הגהות
רש"י ד"ה רבא אמר כו' שאינו נמשח ע"כ כו' הוא ואפי' מנחות כו' בכלי נפסלו כו' כצ"ל והד"א:
ד"ה שלש לוגין כו' י"ב לוגין הס"ד:
ד"ה במנחת כו' להוסיף הוא הס"ד. ושיט' המיותר' יש למוחקה:
ד"ה דחביתין כו' שבת וטומאה הס"ד:
ד"ה מנחת נסכים כו' באות הס"ד:
ד"ה תדיר כו' לבונה הכל הוא סימן שבגמ':
ד"ה כמנחת כו' סלת ג' עשרונים כו' הד"א:
ד"ה מאן תנא כו' ר' שמעון הוא דאמר בסיפא כו' כצ"ל:
ד"ה ובדינא כו' מדינא בתרא הס"ד:
ד"ה לא צריך כו' במנחת מחבת הס"ד. ומ"ש בספרים וי"א ר' ישמעאל היא ט"ס ויש למוחק' נ"ל:
ד"ה ודן דינא כו' מין יג"ל מיג"ל דלר' ישמעאל איכא למיפרך כו' שפיר נילף ממנחת כו' כאן שמן ולר' שמעון ליכא כו' כנ"ל דצ"ל. וכן מוכח בס' קרבן אהרן ע"ש:
ד"ה כול' ר"ש כו' ולא לקבוע ואיני יודע כמה יוסיף הדר אמר קרא נמי כו' בתרא נפקא כצ"ל נ"ל: ואח"כ צ"ל ד"ה ואצרכה קרא סלת כו' עד להוסיף הס"ד והד"א:
ד"ה הדר אמר כו' לעשרון הס"ד כנ"ל ודו"ק:
תוספות ד"ה תני' כוותי' כו' אע"ג דכאביי נמי תני' כו' (בדברי ר"י בן ברוקה דלקמן ק"ל):