ברכת הזבח על מנחות· רבי אהרן שמואל קאידנוור
דף מז: · חדושים
תוספות ד"ה ואינה מוציאה כו' ולאו קושיא היא עכ"ל. נראה היינו משום דאיכא למ"ד היתר אכילה שנינו ק"ל נ"ל:
ד"ה ולאו איתותב כו' דרב פפא הוא דמקשה כו' (כנ"ל להגיה ור"ל גם בכאן ר"פ לא ס"ל דר"ג וקאמר דאיתותב ולכן גם הרמב"ם פסק כר"ג ולא חש לקושיות ר"פ דמעילה כ"כ הכ"מ שם וק"ל:
ד"ה מהו שיזרוק כו' לשמן לר' ירמי' דאמר תנופה כו' זיקה אבד כו' אבדו הכבשים כו' כצ"ל נ"ל. ור"ל לא מצי למיבעי דאי אבד הלחם אחר תנופ' מהו שישחוט שלא לשמן דקודם שחיט' כו' ק"ל:
ד"ה והרי תודה כו' דלית לי' סוגי' דלעיל (דף ט"ו ע"א) לכתחיל' יכול לזרוק כו' עושה זיקה כו' ואפי' בפסח דלא בעי עקירה כו' כלל (ור"ל דכשר בסתם בפסח ובתודה פסול בסתם ואינה כשירה אלא בשוחט בפי' לשם שלמים וע"ז תי' דשאני הכא דנשחטה כבר לשם תודה משא"כ בפסח אחר זמנו לא נשחט עדיין ודו"ק: