ברכת הזבח על מנחות· רבי אהרן שמואל קאידנוור
דף מה: · חדושים
תוספות ד"ה גמר יהיו כו' דקאי אלחם לבד כו' (שמעכבים שתי לחם זא"ז וכן ב' כבשים זא"ז מ"מ לענין שיעכב הלחם הכבשים או איפכא לא ס"ל וזה דבר תימה ק"ל) כדאיתא בהקומץ (דף כ"ז ע"א):
ד"ה ובן ננס כו' ואע"ג דאמר טעמא במתני' כו' (ר"ל משום שכן מצינו במדבר וכו' אע"פ כן עדיף טפי ללמוד יהיו מתהיינה מללמוד יהיו מיהיו דלא דמי כו' וק"ל):
בא"ד ובתוספת' כו' (כצ"ל נ"ל) ואמר בן ננס אני מכריע כו'(ר"ל דמהתוספת' משמע שהטעם במתני' הוא יותר עיקר מהלימוד יהיו מיהיו דהוא עיקר הכרעה שהכריע בן ננס נ"ל ודו"ק. אע"ג דלא דמי הס"ד:
ד"ה זו הי' שיבה כו' מתרווייהו (ר"ל דנילף יהיו מיהיו ויהיו מתהיינה וליעכבו שתיהם זא"ז) אמאי לא ילפינן הס"ד: