ברכת הזבח על מנחות· רבי אהרן שמואל קאידנוור
דף מה:
חדושים
תוספות ד"ה גמר יהיו כו' דקאי אלחם לבד כו' (שמעכבים שתי לחם זא"ז וכן ב' כבשים זא"ז מ"מ לענין שיעכב הלחם הכבשים או איפכא לא ס"ל וזה דבר תימה ק"ל) כדאיתא בהקומץ (דף כ"ז ע"א):
ד"ה ובן ננס כו' ואע"ג דאמר טעמא במתני' כו' (ר"ל משום שכן מצינו במדבר וכו' אע"פ כן עדיף טפי ללמוד יהיו מתהיינה מללמוד יהיו מיהיו דלא דמי כו' וק"ל):
בא"ד ובתוספת' כו' (כצ"ל נ"ל) ואמר בן ננס אני מכריע כו'(ר"ל דמהתוספת' משמע שהטעם במתני' הוא יותר עיקר מהלימוד יהיו מיהיו דהוא עיקר הכרעה שהכריע בן ננס נ"ל ודו"ק. אע"ג דלא דמי הס"ד:
ד"ה זו הי' שיבה כו' מתרווייהו (ר"ל דנילף יהיו מיהיו ויהיו מתהיינה וליעכבו שתיהם זא"ז) אמאי לא ילפינן הס"ד:
הגהות
גמרא הפר והאילים כו' (מיימוני פ"ה מהל' תמידין ומוספין):
שנה קרבו כבשים בלא לחם כצ"ל:
ר"ע אומר יכול הן כו' מדהני אישתנו הני נמי דאחריני ופרי' כו' כצ"ל וכך משמע ברש"י לפי מה שאגיה נ"ל. מי כתיב קדש כו':
רש"י ד"ה אילים כו' מנחתם הס"ד:
ד"ה במדבר כו' הבאים עם שני כו' כצ"ל:
ד"ה והאמור בת"כ כו' דשלמים לא קרבו כו' הד"א:
ד"ה א"כ כו' הלחם הס"ד:
ד"ה מדהני כו' ואילים הס"ד:
ד"ה דאחריני כו':
ד"ה מדאשתני כו' כהנים כבשים פר כו' ובפנחס והקרבתם פרים אילים כבשים וגו' כצ"ל:
ד"ה (גמ') יהיו כו' וגו' יהיו כו' הד"א:
ד"ה גמר יהיו כו' עולה לה' הס"ד:
ד"ה לחם כו' לכהן הס"ד:
ד"ה כולו לכהן לאפוקי כבשים כו' למזבח הס"ד:
תוספות ד"ה קרבו כבשים כו' פי' בקונטרס כו' (בפרש"י שלפנינו ליתא לכל זה אלא כמש"כ התוספות בשם ר"ת) מוכח דאומר כו' ובפ' ב' הלחם כו' הפנים במדבר והיו כו' דכי תבואו לאו כו' ר"ש כר' ישמעאל כו' אף קרבניהם כו' למעוטי חוץ לארץ הס"ד וכצ"ל:
ד"ה הלכה כו' כדפריך פ' ב"ש כו' ממזרים פירשתי כצ"ל והס"ד:
ד"ה ז' כבשים כו' ז' כבשים הס"ד:
ד"ה מדאישתני כו':
ד"ה דנין דבר כו':
ד"ה דאמר רב הונא כו' וליתא דהתם קאמר כו' השם ונתנו כו' לדרב הונא אהא איתמר. ר"ל אכבשי עצרת ק"ל. ועיין בתוספות דזבחים דף מ"ה ע"א שכתבו בע"א: