ברכת הזבח על מנחות· רבי אהרן שמואל קאידנוור
דף מ:
חדושים
תוספות ד"ה שמא יקרע כו' לפי מה שאפרש לקמן גבי כו' (כצ"ל ועיין מ"ש שם בס"ד ודו"ק) וחכמים אומרים יתפור אפי' לרבנן גזרינן וכנ"ל להגיה. ור"ל דהוקשה לה' למה ס"ל לרבנן דיתפור ולא גזרינן שמא יקח חוט של תפירה לציצית היינו משום דהתם איירי בטלית של צמר ותופרי' בחוטי' דליכא בהו כלאים ולא בשל פשתן ואין עושים מהחוטי תפירה של טלית צמר לציצית אבל כאן בסדין דיתפור בשל פשתן ויקחו לשם ציצית והתכלת שבו הוא כלאים עם הסדין שלא במקום מצוה דהחוט של פשתן פסול משום תעשה כו' או שלא לשמה אבל לפי' התוספות צ"ל דסוגי' זו כר' מאיר אתי' ולא כרבנן וכמש"כ לקמן ודו"ק נ"ל:
בא"ד ומיהו קשה מההוא דר"ה הוי מן הכנף ד' הוי מצות ציצית כו' (ר"ל ומברייתא הנ"ל מוכח דמקום ציצית הוי תוך ג' ק"ל) כיון שפצעו שלש כו' (ר"ל דגמר בגד לא הוי אלא כשגמרו עד גמר ג' אצבעות ולאו משום מקום ציצית אלא דלא נגמר הבגד עד שישאר פחות מג' ודו"ק:
בא"ד והשתא שמעת' כר"מ אתי' כו' (ר"ל ודלא כחכמים דס"ל דשרי תוך ג' לתפור ק"ל):
ד"ה תכלת אין כו' היינו כסות שאינו מיוחד רק בלילה דכסות יום חייב' כו' וכן פ"ק דקדושין כו' (כצ"ל נ"ל ומ"ש בספרים ור"ת סותר פי' למעלה נ"ל דאיזה תלמיד כתב כך על הגי' והדפיסו בפנים וט"ס הוא ועיין ברא"ש ריש ה"ק וקרוב בעיני שהתלמיד כיון לקושיות הרא"ש אר"ת דכיון דס"ל דכסות יום חייב בלילה א"כ וודאי שרי בה כלאים גם בלילה ודבריו מסותרים זא"ז דא"כ ליכא בי' שום חידוש בבבא ראשונה ודו"ק ומ"ש וכן פ"ק ךקדושין כוונתם הא דמשווה שם ציצית למ"ע שהזמן גרמא היינו נמי בכסות המיוחד ללילה לחוד נ"ל ועיין ברא"ש בה"ק:
בא"ד דאין לחלק כיון דלגבי גברא כו' (ר"ל הו' נתינת טעם למ"ש דאין לחלק משום דלגבי כו' ק"ל) ליכא כלאים כו' (ר"ל ה"ה לשואל אף שאינו חייב אלא מדרבנן דמחזי ככסותו) ועוד דבטלי' כו' הכתוב כלאים כו' (ובה פטר ציצית ק"ל) ואין לדמות מקומות למדינה דבמדינה ליכא כו' (כצ"ל ר"ל מקומות דמקדש אף בלילה למדינה ק"ל) ותדע כו' לשעה שאינה ראוי' כו' (ר"ל ש"מ דאפי' בלילה בשעה שאינה ראויה לשרת פטור במקדש (כאן) [כיון] שמיוחד לשירות) דלאו דווקא משום כלאים כו' (כוונתם דאמרינן התם דלאו דווקא תחת ראשיהם דאסור משום כלאים אלא שלא כנגד ראשיהם ק"ל) ביחוד כו' מן הציצית ולא חייבי בטליתה אלא מפני כו' (כצ"ל ומזה מוכח דאף הנשים שרי' ללבוש טלית עם ציצית אף שהוא כלאים כיון שהוא בר חיובא לבעלה ושרי' בי' כלאים וק"ל נ"ל:
הגהות
גמרא משום דר"ז כוותי' שמא כו' רב זירא אמר כו' כך הי' גי' התוספות וכך העתיק ב"י בא"ח סי' ט'. והרי"ף גרס רבה אמר גזירה כו':
רש"י ד"ה גזירה כו' קודם לכן בתוך כו' הד"א:
ד"ה שרא ר"ז כו' דאמר רבא איתמר כו' הד"א:
ד"ה ה"ג ר"ז כו' שנאמר וראיתם כו' כצ"ל:
ד"ה וכנפי' כו' עור הס"ד:
ד"ה אזיל בתר כו' כצ"ל:
ד"ה הטל כו' דג' ראשונות עשויין כו' כצ"ל:
ד"ה היו מטילין כו' ולכי גמרי לה היו מטילים כו' נעשים מתחילת' לשם ציצית אע"פ כו' כצ"ל נ"ל:
ד"ה אמר רבא מכשרא בתראי כו' עשייתן דבתראי עשיי' אבל כו' הוי מעשה ולא כו' כצ"ל והד"א:
תוספות ד"ה משום כסות כו' לאתויי כסות סומא והיינו כר"ש דלרבנן דר"ש כו' וסתם ברייתא נמי בפ"ק דזבחים כר"ש כו' כצ"ל. (והוא בדף י"ח ע"ב ע"ש נ"ל) ועיין ברא"ש ריש ה"ק ותמצא מבואר כוונתם ור' יודא דרמי כו' בפ"ק דסוכה כו' כגון אבידה כו' ואם הית' טלית מיוחדת ליום ולילה חייבת בציצית כצ"ל: