ברכת הזבח על מנחות· רבי אהרן שמואל קאידנוור
דף לח: · חדושים
תוספות ד"ה לא נצרכה כו' אבל צמר ותכלת הוי מינו (ורמי תכלת תחילה ק"ל) הא נמי משכחת לה דהא תכלת וצמר כו' כצ"ל ור"ל ומיבעי לי' למרמי תחיל' תכלת שהוא מינו ואח"כ לבן ואי קדי' לבן התכלת אינו מעכב ודו"ק:
ד"ה אלא לגרדומין כו' ועי"ל דאי איגרדם כו' ולא נשתייר אלא מן הלבן כו' ולא הוי כאלו נפסקו שניהם לגמרי הס"ד. ודע דיש חסרון הניכר בדברי התו' של ועו' י"ל ואינם מובני' ולשונם מוטעה ועיין בהרא"ש בה' קטנות באורך ושם בא תי' זה על נכון בדקדוק ונראה שכל זה חסר בדבריהם וצריך להעתיק כל דבריהם בתו' ע"ש: